מה דעתכם על השיר שכתבתי?

,המחשבה שוב תקועה, המוח שוב בצרות. מהמחשבות והגועל שהן מביאות.
המוח תמיד חושב רק שחור, אבל אני יודע שגם יגיע האור,
כי למרות הכול אני יודע שאני לא חי אך ורק לסבול!
אבל הסבל כה גדול שבאמת אני לא מצליח לגדול,
אני נובל לתוך החיים והחיים אותי לא רק שלא מאירים,
אלא גם רומסים! הם לא משאירים לי הרבה ברירות ואני תמיד מתפרק על הפנים
אבל אני יודע שאני לא אדם שמתפרק בקלות פשוט כי מבפנים
אתה לא מסוגל יותר להרגיש, וכל מה שאתה רוצה הוא רק להרגיש טוב,
בלי אשמה, בלי חרטות, ובלי שתגידו לי עם איזה כללים לחיות
אולי אני לא כזה מוכשר כמו שהייתי רוצה להיות, אבל לפחות אני אומר מה שיש
לי על הלב כי החיים עוברים מהר,
ומי יודע אולי גם אתה תצליח להזדהות