למה טבעונים לא אוכלים חלב וביצים?

כי בחלב וביצים יש עינוי כל החיים שלהם ובסוף הורגים פרות שאין להם יותר חלב והוגין אותם בעינוי וכך גם לביציםאפילו שביצים יותר נורא לדעתי וטבעונים לא אוכלים דברים מהחי כי טבעונים נגד התהליך וצמחונין נגד הריגה

ביצה היא משהו מהחי, זה יוביל בשלב מסויים לאפרוח. וחלב נוצר מפרות לכן הם לא יכולים לאכול את זה, הם עוברים עינויים.

כי ביצה וחלב זה משהו לא טוב בשבילם.

כל מה שמגיע מהחי ולא הצומח
גורם לבעלי החיים לסבל ולכן לא אוכלים מוצרים שמפיקים על ידם...

כי הם מופקים מבע"ח בתנאי סבל מחפירים ואמורים במקור לפי תפיסתם להיות משומשים ע"י הבע"ח

משום שזה מגיע מהחי.
טבעונים לא נוגעים במוצרים מן החי, אפילו דבש - משום שהוא מופק ע"י הדבורים.

בגלל התנאים והחלב שאמור להיות לעגל ומפרידים בינהם, ובגלל שבתעשייה של הביצים גורסים/חונקים למוות אם אני לא טועה את האפרוחים כי אין מה לעשות איתם

תעשיות החלב:
פרה מייצרת את כמות החלב הנדרשת בשביל העגל שלה. בגלל שהחלב המיוצר נלקח על ידינו, ומיוצר רק בשבילנו, הפרה מקבלת כמות לא נורמלית של הורמונים כדי לייצר מספיק חלב שייספק את הביקוש.
כתוצאה מכך, העטינים שלה מגיעים לגודל לא טבעי, שמכאיב ומעיק עליה. לעיתים אפילו מגיע לרצפה והיא נאלצת לגרור את העטינים על כל החרא והשתן שלה ושל שאר הפרות. מה שיוצר זיהום נוראי.
בגלל התנאים האיומים שהפרות חיות בהן, זאת לא הדרך היחידה שהן מקבלות זיהומים ומחלות. לכן, כדי למנוע מפרה למות בטרם עת (כלומר, לפני שסיימו לנצל את הפוריות שלה כדי לייצר חלב), היא מקבלת אנטיביוטיקה על בסיס קבוע.
הפרות, כמו כל יונק, צריכות להיות בהיריון כדי להביא חלב. לכן עובד רפת מכניס באמצעות יד חשופה זרע של שור, היישר לתוך הוגאינה שלה. מיותר לציין שזה נעשה בצורה טראומטית במיוחד, מאוד אגרסיבי וכשהפרה לחוצה גם ככה.
כשהעגל נולד, מיד לוקחים אותו. אם זה זכר, הוא נלקח לתעשיות הבשר, שם יוחזק בכלוב שמותאם בצורה אכזרית לגודלו הפיזי, כל כך צפוף שם שהוא לא יוכל להסתובב, ואפילו לא לשבת. אבל אמרת שאת מבינה למה אנחנו מחרימים את תעשיות הבשר, אז אדלג על הנושא הזה.
אם זאת נקבה, היא תשאר בתעשיית החלב. שם תחווה את אותו גודל כמו אמה.
אני רוצה להזכיר לך שפרה, כמו כל נקבה, מרוכזת כל כולה, בעיקר אחרי היריון ולידה, בהגנה על הצאצא שלה. זה אינסטיגנט אימהי שיש לכל יונקת, ולהרבה בעלי חיים אחרים שאינם יונקים.
הפרה כמובן משתוללת וצורחת כשהתינוק שלה נלקח ממנה. אפשר לכלוא אותן, אפשר לענות אותן, אפשר להרוג אותן. אבל הפעולה הזאת שוברת אותן מבפנים בדרך שאי אפשר לתאר במילים.

תעשיות הביצים:
התרנגולות שאת אוכלת, והתרנגולות שאת רואה בלולים, אלו רק נקבות. הלולים משמשים לייצור ביצים לא מופרות (כלומר, ביצי מאכל). העסק עצמו, הפרנסה שלו, מתבססת על ייצור ביצים. אין באמת טעם לגדל את הזכרים, זה פשוט לא משתלם כלכלית.
אבל בכל זאת, מהביצים המופרות בוקעים גם זכרים.
כשהביצים בוקעות, האפרוחים מועברים על מסוע, בו עובדי הלול עומדים ובודקים אם מדובר בזכר או נקבה. כשמזוהה זכר, יש כמה דרכים לטפל בו, אבל כולן מובילות לאותה מטרה: מוות.
יש לולים שמכניסים את כל הזכרים לתוך שקיות אשפה, שם הם נזרקים לזבל, נחנקים ונמחצים למוות. יש אנשים שהולכים למקומות האלו ומנסים להציל כמה שיותר אפרוחים לפני שימותו. לא מצליחים להציל הרבה. הם מתים די מהר. בכל זאת, הרגע בקעו, תינוק שהרגע נולד הוא מאוד עדין.
עוד דרך, היא הכנסתם לטוחן בשר. שם הם נטחנים. וזהו. תינוקות נטחנים בחיים, רק כי לא משתלם לגדל אותם.
התרנגולות שחיות בחולים מעוותות גנטית. מנפחים (בעזרת הורמונים) את האיברים הרווחיים, כדי להרוויח עוד כמה גרושים מכל תרנגולת. החזה שלהן גדול בהרבה בהשוואה לגוף (ממנו הרי מכינים שניצל. כולם אוהבים שניצל, לא?), הרגליים שלהן מעוותות, המקורים שלהן קצוצים. חלקן לא מסוגלות לזוז מרוב עיוותים.
גם פה, בעלי החיים מלאים בהורמונים ומחלות ואנטיביוטיקה.



פסי ייצור, זה מה שהם.
מקווה שנצבט לך משהו בלב מלשמוע על זה. לי נקרע הלב כל פעם מחדש.