גם לכם יש את ההרגשה הזאת שאתם מאוד עצובים ואתם כל כך רוצים לפרוק

למישהו את כל מה שיושב עליכם ומעיק אבל אתם לא סומכים על אף אחד למרות שהייתם רוצים לספר לקראש/ית שלכם אבל פאדיחה לבוא להגיד את השם שלה ופשוט להתחיל לספר לו או לה ולבכות..ואז כשמגיע השלב שאתם כן מצאתם למי לספר אתם כבר לא יודעים מה להגיד בגלל שיש לכם כלכך הרבה דברים שיושבים על הללב ואתם פשוט לא יודעים מה לעשות ומתמודדים על זה לבד..?:(