אמא שלי פגועה כי יש ערב כיתה וגם ההורים צריכים לבוא ואמרתי לה שאני לא רוצה שהיא תבוא כי בקושי הורים באים.. ועכשיו היא..

לכי תחבקי אותה תבקשי סליחה ותביא לה איזה פרח או משהו

אכן כואב עליך ועל אמא, ואין אחת שלא קרה וקורה לה, ועוד יקרה.
אמא סולחת מראש זה כלל בחיים, אבל היא לא תגלה לך, ברור, אחרת תמהרי להתנהג ככה בכל פעם.
אל תדאגי לכי ותעשי תיקון לקלקול, כולנו מקלקלים השאלה אם יודעים לקום ולתקן לבד, אז קדימה אל תשאירי אותה ככה תלויה באויר עם כעס בלב, אם זה מתנחל בגוף יותר מידי זמן, זה מזיק לבריאות. הרימי את אמא על ראשך כמו כתר, לעולם לעולם אל תתביישי בה, אולי אם היתה תחרות ''נראות'' היתה זוכה במקום מכובד אם לא ראשון, רק בעינינו כל מה שיש לנו לא מספיק שווה. ככה זה.
תודי שהיית לחוצה וכעסת על המורה בגלל דברים אחרים והכל הציף אותך בבת אחת ואיבדת שליטה. ובאמת קבלי החלטה אמיצה, זו אמא וזה אבא בכל בית זה ככה, ואין אף ''מושלם'' שזכאי להעביר ביקורת, שיכול לתת ציונים!