זיכרונות שרק מי ששיחק במיקמק יבין?

יש לי מיקמק נדירר אשש. ש.. ש. ש. ש.. ש. ש. ש. ש. ש. מי שרוצה שיבוא לביתי

תמיד אהבתי לקנות את הכלבים האלה.

''מואה''
ואי עכשיו אי אפשר להגיד את זה חחח
'נדיר אש'
' יש לך נדירים?'
ולכל המסכן שנפל בפח ''אפשר למדוד את זה ואני אחזיר?''
יום מיקמק
ואי הייתי חולה על זה, עדיין זוכרת את השם והסיסמא ואו חחח
והכי שנאתי שהיו עושים את הקסמים עלי חחח זה היה מעצבן

המשתמשת הזו צוקו עם השיער הסגול.

"מי שרוצה להתחתן איתי לביתי"
"אפשר אימוצי?"
תחרויות אופנה בקומת האופנה
חחח הזכרונות

שבקושי יכולתי לרשום משהו
הרחקות עקב מילים לא יפות
מנוי
בואו לביתי יש תצוגת אופנה
חלוקת נדירים

מי שרוצה להתחתן איתי שיבוא לביתי
נדירים

ציטוס

"מי שרוצה להיות חברה שלי לביתי"

הרגע הזה שאתה מאמץ מישהו ואז אתה מאבד אותו.
בוא לביתי.
כשפורצים לך למיקמק ומרחיקים אותו לצמיתות: (

santa claus

מסכימה עם כל מלה xd

החבורות בביוב ובמערה שבאי
הציטים
אסי
"מי שרוצה להתחתן איתי לביתי"
כשאי אפשר היה לכתוב כלום

הימים שמיקאה היה גן ילדים וכולם היו באים לשם כדי לאמץ
"בבקסה תאמסי אותי"

להתבאס שאין לך מנוי
לראות משהו ממש שווה שיש לך מספיק כסף ופתאום הוא למנויים
הכדור פורח
להתלהב ממיקמקים שויים
מי שרוצה לאמץ או להתחתן איתי לביתי
גמבו וכל החבורה הזאת
יום מיקמק ( היום הכי טוב בשנה למכורי מיקמק)

חחח הייתי אובססיבית לזה עד כיתה ה או ד

חולצה נוצצת
בית עם טלויזיה
בוא ניפגש באי