אני בא מבית חרדי, גדלתי כחרדי

מעדיף להיות לא מוגדר... אז למה להגדיר?

למה חשובה לך ההגדרה? תלך לפי מה שאתה מאמין בו, הגדרות לא חשובות

דתי.

ההגדרה שלך היא שאתה מחפש הגדרה ועוד לא מצאת לאן להשתייך

לדעתי מדובר במסורתי. אני דתיה לאומית, וגאה בזה, לא "חפיפניקית" (וכן אם תסתכלו עלי מהצד אני נראית כמו מתנחלת דוסה רצח אולפניסטית למופת) שומרת מה שצריך. (אם יש לך שאלות באמונה אני יותר מאשמח לדבר איתך על זה כי זה ידוע שבמגזר החרדי פחות מתמקדים בעניין של בניית אמונה, מחשבת ישראל וזה ויותר יישום אמונה כמו לימוד גמרא ותפילות ארוכות ומתוך זה רובם בונים את האמונה אבל הרבה לא מצליחים להבין את האמונה עד הסוף) ותכלס כרגע, אתה מסורתי, שומר על מה שנראה בעינך "מסורת מבית אבא", מה שחשוב בעינך. זה לא נקרא אדם דתי, כי כמו שאתה בטח יודע הגבולות של הדת דיי ברורים. ולכן בעיניי אתה לא שייך למגזר שלי לפחות.

מי שעובר על דבר מן התורה בתמידות עליו נאמר "
אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן." (דברים כז, כו). אני מצט את רבינו יונה ב"שערי תשובה" (חלק א, מאמר ו):
"ועתה בינה שמעה זאת, כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים, כענין שנאמר (קהלת ז, כ): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אכן כובשים את יצרם מאת פניהם, ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו, ונקוטו בפניהם, וחוזרים בתשובה. אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד, ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה, ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" - ביאורו, אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה "אשר לא יקים לעשות", ולא אמר "אשר לא יעשה אותם".