5 תשובות
לא בהכרח. רק כמחצית מהלוקים במאניה דיפרסיה הם עם היסטוריה משפחתית של הסובלים מהפרעה זו. ככל הידוע לי ניתן גם לחיות שנים עם הנטיה להפרעה זו, והיא תפרץ בשל אירוע קיצון כלשהו או שלא תופיע כלל.
אנונימית
שלום. בהפרעה בי-פולארית (מאניה-דיפרסיה) הרכיב התורשתי חזק יותר מאשר בכל הפרעת נפש אחרת. במקרה שאחד ההורים חולה במחלה, יש סיכוי של 1:4 שאחד מהילדים יחלה גם הוא. ברוב רובם של המקרים, אצל אדם שחלה בהפרעה בי-פולארית אפשר למצוא במשפחה קרוב שחולה גם הוא. עם זאת, המחלה לעולם אינה מופיעה מלידה, אלא מתפרצת בגיל מאוחר הרבה יותר - לא בילדות, אלא מסוף גיל ההתבגרות ובדרך כלל מאוחר יותר.
תהלה אלזס-רגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, ירושלים.
אני משוכנעת שהמחלה תורשתית. אצלנו אנחנו ארבעה ילדים מתוכם שניים חולים במחלה. אחותה של אמא שלי חולה במחלה זו. אצל השניים החולים זה פרץ בגיל מבוגר:אצל הבכור - בגיל 19 בצבא, אצל האמצעית בגיל 26 לאחר לידת הבן הבכור שלה. אני תמיד אומרת למשפחתי כי צריך להשגיח על הילדים שלנו ולחפש תסמינים בשל המחלה והאפשרות שהיא תורשתית. אני עושה כך לגבי ילדי ולכן גם אני וגם הם בטיפול רציף של פסיכולוגית.
אנונימית
אבא של בעלי סובל מהמחלה. יש לציין שהיו לו חיים קשים.
כל 8 ילדיו בריאים. האם יש לי מה לחשוש לגבי ילדיי?
אני דואגת מאוד ובקושי מצליחה להרדם בלילה מהפחד שמשהו מילדיי יקבל זאת.
חנה
רוב ההפרעות ומחלות הנפש נמצאו במחקרים כאלו ואחרים כבעלות הקשר תורשתי אבל גם סביבתי. כלומר, להרבה אנשים יש את התורשה "המתאימה" אבל הסיכוי של מחלה להתפרץ עולה במצבים קשים של מתח נפשי, למשל.

ממליץ מאד בהקשר זה לקרוא את הפוסט הזה בבלוג של ירדן לוינסקי
http://www.thingsonmymind.com/?p=310