מה תחשבו על ילדה שאתם רואים כל יום וכבר שנתיים נראת עצובה?

ממורמרת
אימו כזאת (?)

שהיא עצובה (?)

שהיא צריכה עזרה. שהיא מתבודדת וזקוקה לחברה

דיכאונית

וואו זה בול אני מכיתה ט' עד י'. עכשיו אני ב-י"א.
האמת שאני יודעת שיש עוד אנשים כאלה בשכבה שלי אבל לפעמים אני כל כך עסוקה בעניינים שלי שאני בקושי שמה לב לזה שהם יושבים לבד בהפסקה ונראים עצובים בכללי...
היו מקרים פה ושם ששמתי לב אבל לא הייתי בטוחה אם זו עצבות מתמשכת או רגעית ואם הבן אדם צריך עזרה או מילת עידוד וזה כואב לי. אני רוצה לשים לב יותר. אני רוצה לעזור (בדיוק כמו שהייתי רוצה שיעזרו לי לפני שנתיים).
מצד שני אני מפחדת לבוא ולשאול "הכל בסדר?" כי אולי זה יגרום לבן אדם להרגיש שהוא משדר שמשהו לא בסדר איתו...
בכל אופן, הייתי חושבת שאולי משהו קרה לאותה ילדה שגורם לה להיות עצובה, שאולי יש לה צרות בבית, שאולי היא מתקשה למצוא חברים, שאולי היא בדיכאון וכו'...

הייתי מדבר איתה.