נמאס לי כבר אני לא יכולה יותר אני רוצה לברוח מכולם ומהכל

דבר ראשון תשארי חזקה.. תנסי להתחבר לאנשים מבתי ספר אחרים או דרך הוואטצאפ.. מי שצוחק עליך תראי לו שאת לא שמה עליו, כמה שזה קשה.. תתעלמי או שתגידי למחנכת שלך שתטפל בהם.. דברי עם ההורים שלך, תנסי להסביר להם על המצב ושקשה לך ושיתחשבו.. וכמובן שאני פה בשבילך אם את צריכה לפרוק:)

אני חושבת שכדי שתספרי לההורים שלך שרע לך ושיעזרו לך עם זה

שואל השאלה:
אתן חושבות שלא ניסיתי?
גם להורים שלי לא אכפת ניסיתי מלא פעמים להגיד כמה שרע לי ושהם לא נותנים לי לצאת לשום מקום.
ועשיתי להם סצנת בכי וצרחות והם בכל זאת לא שמו עלי.

אז אל תדברי איתם רק על היציאות.. תדברי איתם על הכל.. על זה שאין לך חברים ושעושים ממך צחוק, תגרמי להם לראות שבאמת קשה לך ושאת צריכה אותם ואת התמיכה שלהם

שואל השאלה:
גם אמרתי והם אומרים לי "אוי אל תשגעי לי תשכל"

תחזקי את עצמך בתחומי הלימודים ובתחומים שמעניינים אותך ותנסי להיות הגירסא הכי טובה של עצמך.
תהיי כמה שיותר נחמדה לאנשים ותתחילי להשתתף בשיח כיתתי ודברים כאלה תדחפי לשיחות של אנשים בנחמדות תבואי וצשבי לפעמים עם אנשים בהפסקות
תטפחי את עצמך בשביל הרגשה טובה יותר עם עצמך
תצאי עם אמא של לקניון וכאלה בשביל להתאוורר קצת..
תקראי ותראי סדרות ותעבירי את הזמן שלך..
לאט לאט תמצאי חברים וחברות.
גם אני הייתי חסרת ביטחות וחסרת חברים ותוך שנתיים עכשיו חצי מהשכבה שלי מכירים אותי ואני אותם ויש לי חבורה משלי. (תוך שבוע הכרתי חברות בבית ספר חדש לגמרי, אם אני עשיתי את זה גם את יכולה)
תנסי ליזום.
תבקשי מהמורה לשים אותך ליד ילדה שנראית לך חמודה בכיתה ותתחברו לאט לאט ותהיי איתה בהפסקות ותתחברי גם עם חברות שלה.
מקווה שעזרתי