יש לכם אומץ לצאת נגד קבוצה של ילדים שיורדים עליכם? (ואתם לבד ) הם ביחד

כן כבר קרה

בטח.

ברור.

נראה לי שכן

תלוי.. תלוי מאוד.. תלוי ביום, בחשק ובמצב הרוח שלי, בסיבה, באנשים ורמת המשכל שלהם, במטרת האינטרקציה בינינו, בסביבה שאני נמצאת בה באותו רגע ובזמן שכל זה נמשך.

בדרך כלל כן, אמנם זה מוציא אותי ללעג כפול ומכופל כי אני לא "מוכשרת" במילים שהם משתמשים בהן, סו...
אבל שתיקה אני לא יכולה.

אם זו קבוצה של קטנטנים אבל, שאני יודעת שלא שווים אותי ובטוחה בזה, אני מרימה את האף וצוחקת.

וואי כן, קרה לי המון בתקופת חטיבת הביניים.

לא
עברתי התעללות בעבר בסגנון הזה ככה שאני לא מסוגלת להגיב ואני אחטוף התקפי חרדה אם זה יקרה..

עשיתי את זה פעם
זה מאוד קשה..

תכלס להגיד מה אני יעשה אני לא יכולה כי ברגע האמת הכל יכול לקרות... אבל אני רוצה להאמין שברגע האמת אני ילחם על הכבוד העצמי שלי - כי אם הם מעליבים אותי ומזלזלים בי... אין סיבה שאני יקטין את עצמי לידם

שואל השאלה:
כולם אומרים פה כן כאילו הם גיבורים ניראלי במציאות אף אחד לא מסוגל.

קרה לי והגנתי על עצמי

כן כבר עשיתי את זה אבל בסוף הלכתי לבכות מחוץ לכיתה (ביקשתי מהמורה ואז החבר הכי טוב שלי (אנחנו לא בני זוג) קיצר הוא בא אליי לכיתה האחרת:)

אבל היו עוד פעמים שבהם גם הצלחתי:)

לא עניתי כן כדי לצאת גיבורה -אני אדם עצבני, וזה קיים ובמציאות זה מה שני עושה, אני מתאפקת לפעמים (מנסה) ואז יוצאת עליהם חזרה, ובדרך כלל נפגעת חזרה. לצאת עליהם? זה לא בהכרח טוב. הם קבוצה. הם יכולים להמציא עליך שמועות, כינויים, ועוד סתם זבל. אז האם להגיד שכן יוציא אותנו גיבורים?
לא, זה יוציא אותנו מתמודדים עם המצב ועם תשומת הלב ה"מיותרת" שניתנת. את לא יכולה לסבור ככה בלי להכיר כאן אנשים.
זה מה שאני יודעת על עצמי^^
יום טוב

בעצם אם הכוונה היא *להתעמת* עם חבורת האנשים אז כמעט אף פעם לא אעשה את זה. עקרונית, לא מתוך פחד. רק אם אהיה ממש עצבנית באותו יום והם ירדו עלי בגלל סיבה שמפריעה לי ויהיה לי חשוב לשנות את דעתם לגבי משהו שלא קשור אלי. ברוב המקרים אני אשתף פעולה בהגזמה הומוריסטית שתשנה את כל אופי הסיטואציה, אבל כמו שאמרתי קודם- תלוי מי האנשים, אולי זה פחות יעבוד אצלם. אבל גם אצל מי שזה פחות יעבוד לרוב אני אקבל את זה בחיוך ואהיה כזה "דיי דיי תפסיקו" תוך כדי צחוק. זה שאנשים יורדים עליך לא חייבת להיות סיטואציה דרמטית בעיניי, רוב הסיטואציות לא באמת דרמטיות בעיניי. בערך חצי מהדברים הדרמטים שקורים לאנשים אני יודעת שאם אני הייתי במקומם הייתי מצליחה לצאת מזה בהומור, אבל לא כל אחד מצליח.. (לא שאני כזו גיבורה, אני מניחה שזה תלוי מאוד גם בסביבה שאתה גדל בה ואיך היא מתייחסת לדברים).