אני אוכלת ואז מקיאה כשאני מתקלחת כדי ישמעו לא ספרתי לאף אחד, מה לעשות אני באמת רוצה להבריא אני ממש סובלת ואני לא

תגידי להורים, שיקחו אותך למרפאה להפרעות אכילה, אם את באמת לא רוצה לסבול תספרי את זה. אנא ממך תפסיקי עם זה

כל ההסתרה הזאת לוקחת ממך המון זמן. אין לך מה להתבייש, את בבעיה ואת צריכה עזרה, תספרי לבן אדם מבוגר שאת סומכת עליו.

כמה זמן זה ככה?!

התשובה לא בגוף השאלה. אל תשאירי את ההתמודדות הזאת רק לעצמך. שתפי את היועצת בבית הספר או את ההורים שלך אני מבקשת ממך תפני למישו לקבל עזרה. זה בסדר לבקש עזרה. היום את תבקשי עזרה מחר יבקשו ממך עזרה ואולי תוכלי לעזור לאנשים שבמצב שלך. יש לסביבה המון עזרה לתת לך רק תבקשי מהאנשים הנכונים. בהצלחה :)

אם את יכולה ללכת לקופת חולים שלך, לרופא המשפחתי בלי שההורים ידעו, אז סבבה לכי. אבל כדאי שתראי רופא בהקדם האפשרי כי זה לא נשמע טוב. לא להזניח אתזה.

מצד שני, זה בסדר גמור לשתף את ההורים, אחרי הכל זה ההורים שלך הם לא יאשימו אותך, אולי קצת יכעסו אבל זה רק מדאגה ואהבה אז זה בסדר. החלמה מהירה!

חשוב שתספרי יקרה,
מדובר פה על הבריאות שלך וזה לא צחוק
מקווה מאוד
שלא מדובר פה על רצון שלך להגיע לרזון
תשמעי מה שקרה לדוגמנית קארין באומן
http://www.mako.co.il/news-israel/local-q2_2015/article-fccd9fa9b477c41004.htm
לרדת במשקל תעשי בדרך טבעית, רצון, מודעות

על כל שאלה אני פה
תשמרי על עצמך יקרה
רק טוב יקרה

שואל השאלה:
כבר חצי שנה ואני לא מסוגלת לספר לאף אחד אני לא רוצה שידעו גם לא לאחותי הקרובה אני מתמודדת אם זה לבד

אז זהו,
שזה לא נכון לפעול ככה
את צריכה להקל על עצמך (ולא להקשות על עצמך)
ותאמיני לי אם הורייך באמת אוהבים אותך הם יחבקו אותך ולא ישפטו אותך בחומרה

שואל השאלה:
הם ישלחו אותי לטיפול ואני לא רוצה להרגיש מסכנה ויצחקו עלי

אסור לך להתמודד עם זה לבד כי זה יגמר רע מאוד מאוד. את חייבת לספר אם את אדם חכם (ואת נשמעת לי כזאת) תדמייני שיום אחד זה כבר יגיע למצב ממש קשה וההורים שלך ירגישו אשמים שהם לא עצרו את זה כשזה היה בהתחלה... את לא נותנת להם הזדמנות

בבקשה ממך לכי לרופא תבקשי מאמא

חצי שנה זה לא צחוק

את בדיכאון חותכת או משהו?

אף 1 לא יצחק עליך,
ההורים בטח שלא,
אף 1 אחר (חוץ מן ההורים) את לא צריכה להכניס/לערב בזה
להפך, אני למשל כ 'משקיף מהצד' וכל אדם אחר ששומע שאת עושה משהו טוב עבור עצמך מעריך אותך מאוד על כך
כי סה"כ זה משהו שיעשה לך טוב

בשורה תחתונה הבריאות היא מעל לכל
הרבה בריאות יקרה

שטויות את עושה טעות מפגרת, סליחה שאני אומר אתזה ככה, אבל את גם לא מטפלת בזה ובנוסף לא מספרת לאף אחד שיכול לעזור? כדאי שתתפסי את עצמך בידיים ותעשי מעשה, אני אומר רק בשבילך ובשביל בריאותך. פשוט אל תקחי אתזה רציני, יש עוד מלא בנות ואפילו בנים. שמתמודדים עם אותם קשיים בדיוק. את לא לבד בזה

את לא צריכה להתבייש ללכת לטיפול. היום לכולם יש בעיות ומי שלא הולך לטיפול אמור להתבייש לא את. והחיים שלך כרגע יותר חשובים מכמה מפגרים שיצחקו. תאחלי להם רק אושר שיצחקו הרבה ואת תעשי טובה תטפלי בעצמך

שואל השאלה:
אני לא יודעת איך לעשות את זה מה להפיל עלהם אבא אמא אני חולה תיתנו לי עזרה אני רוצה שהם יבינו לבד שירגישו את המצוקה שלי אני מחפשת את זה מהם מאוד

שואל השאלה:
כן חתכתי הרבה בידיים במקומות שלא רואים

שמעי הם מבוגרים והם עובדים אני מבינה אותך אבל תבקשי מהם תאמיני לי שלא כדי לך עכשיו לשחק משחקי צומי זה לא חום.. זה מחלה ותתפלי בזה דחוף

אני לא יודעת למה זה קורה אבל הרבה פעמים אנחנו מצפים שישימו לב לדברים ולא נותנים שום פתח בכלל למצב כזה.. איך את רוצה שישימו לב אם את דווקא מקיאה במקלחת שאף אחד לא ישמע?

שואל השאלה:
אי ילך לטיפול ואז הם ישימו לב שאני תא אוכלת והם יכריחו אותי לאכול אני עושה כאילו אני אוכלת לידם ואז מחפשת עיסוק אחר שלא ירגישו משהו שונה

שואל השאלה:
אני מרגישה ממש רע אם עצמי רע מאוד

אז את לא אוכלת?!

לא אמרת את זה אפילו לחבר אחד?

יקרה,
בסופו של יום כמה שתהי יותר כנה עם עצמך ומול הורייך ככה הדברים יתרחשו יותר בצורה טבעית וקצת יותר בקלות
ההורים שלך שיבינו מה הקושי שלך יעודדו אותך להיות בריאה וזה גם מה שצריך להיות ניצב לנגד עינייך

שוב פעם, עם בריאות לא משחקים
נ. ב.
גם nlp יעזור לך בתכנות מחדש של תת המודע לעוצמה שבך, לקבל עצמך כמו שאת ולבטחון שלו את כ"כ זקוקה עכשיו

בבקשה ממך תפעלי בתבונה
הרבה בריאות

שואל השאלה:
לא בכלל ו, אם כן אז אני מחכה להקיא מיד לא תמיד אני יכולה

אני וצומי אויבים... את זה אני לא יכולה לספק לך אבל בהחלט אני חושבת שכל מה שיכולתי לומר אמרתי עכשיו תורך לעשות שינוי ולא לחכות כמו ילדה בת 3 שישימו לב כמו שילד קטן עושה משהו רע ומחכה שההורים ישימו לב בשביל הטיפה צומי שהוא מקבל בצעקות. יש דרכים להשיג צומי ולהרוג את עצמך זה לא אחד מהם

שואל השאלה:
זה לא צומי פשוט אני לא אוהבת את הגוף שלי ולבקש עזרה אין לי אומץ

אם את רוצה לסיים את חייך באשפוזים עד המוות אז זאת הדרך. מקווה שתבחרי בדרך הנכונה ותצליחי! לילה טוב :)

יקרה,
החבר'ה פה ענו לך תשובות מאוד הגיוניות
לדעתי את צריכה לעבוד בעיקר ב2 רמות:
-רמה של לחבק ולקבל את עצמך
-רמה של לטפל בבעיה משורשה ע"י איש מקצוע
(ולא לשחק עם הבריאות שלך)
ועכשיו הכדור בידייך

יש דרכים הרבה יותר קלות למות. למה את רוצה למות בכאלה ייסורים?

תודה לכל העצות אני ינסה לבקש עזרה נתתם לי דחיפה חזקה לילה טוב.

הכל בסדר, שינוי מתחיל בצעדים קטנים. קודם כל תתעשתי על עצמך, תחליטי אם את מספרת להם או לא. במידה וכן, אולי יהיה לך יותר קל לחלוק את הרגשוות. במידה ולא, יכול להיות שיהיה לך קל יותר להתמודד לבד, אני לא יודע איזה סוג אנשים את. אז אם החלטת לבד, לכי לרופא משפחה שלך, בקופת חולים שבו את רשומה תקבעי תור, אפילו באינטרנט, בפלאפון, למחר. ( נראה לי את יכולה אפילו עכשיו) ומשםזה יתקדם. אל דאגה.

באהבה:)
לילה טוב
המון בהצלחה יקרה
*************
נ. ב.
גם אומנות לחימה יחבר אותך להמון כוח שבך
ומתוך זה תצליחי בהכל
ממש משנה אנשים ב180 מעלות (=לטובה)

שמעי את חייבת להבין אולי עכשיו זה נראה לך חוסר תאבון אבל זה יכול להיות אפרעות אכילה חמורות שיוכלו לגרום לך לאנורקסיה ותאמיני לי שאת מעדיפה תלהיות פי 3 יותר מלאה מהמשקל שלך במקום להיות אנורקסית שדרך אגב להיות רזה זה לא הכי יפה בואי לא נלך לפי הזרם רגע...
את תצטערי שלא תיפלת בזה.. ובגלל מה? כי פחדת שיצחקו עליך? כי התביישת לספר להורים? תאמיני לי שזה הבעיה הכי קטנה שלך בחיים המבוכה של לספר תתפלי בזה לפני, שיהיה מאוחר מידי!

תצליחי! אני לא יודעת אם עזרתי או לא אבל אני מצטערת אם הייתי קצת ישירה מדיי לפעמים רק כששומעים את האמת מתעוררים ומקווה שזה עזר ולא להפך מחזיקה לך אצבעות

שואל השאלה:
באמת תודה לכולם חיזקתם אותי ואני פתוחה לכל הערות זה בסדר גמור

באהבה
:)

את יכולה לספר לחבר/ה ולבקש ממנו/ממנה לספר להורים שלך

יאללה כל הכבוד לך!
יהיה טוב :)

אני בחורה מבוגרת (31) ואני יכולה לומר לך מניסיון שלי..
אני לא הייתי אוכלת, כי לא היה לי תאבון מהרגע שנולדתי בלי קשר לדיאטה או דימוי גוף... עם הזמן בעקבות היחס שנתנו לזה והתגובות, פיתחתי הפרעת אכילה. דפקתי את הגוף שלי ופגעתי בו המון והיום אני מצטערת על כך מאוד כי זה עלה לי ביוקר.. מנעתי מעצמי המון דברים בגלל שרציתי להרגיש טוב עם המראה שלי.. היום אני במצב גרוע.. ולא רק בגלל זה.. אבל אם לא הייתי נותנת לזה יחס הייתי מגישמה את החלומות שלי ואולי הייתי נשואה באושר ולא תקועה במצב שהביאו אותי אליו.. אני יודעת שזה קשה לשנות את זה ואני מבינה את החשש שלך לפנות לעזרה.. כל עוד תפני לאדם הנכון שאת יודעת שיתמוך בך ולא ישפוט אותך, את תצאי מזה ולא תשאבי לזה יותר... אני יודעת שאת יודעת את מה שאכתוב לך, אבל כשתשמעי את זה מעוד אנשים, אולי זה יחלחל יותר... את צריכה להבין שהרעבה לא באמת תגרום לך להיות רזה יותר.. אולי בטווח הקצר.. מה שאת עושה לעצמך, זה נזק, כי אם לא תעצרי את זה עכשיו, מה שיקרה הוא שאת דופקת לעצמך את הגוף את קצב חילוף החומרים ואז ברגע שתתחילי לאכול ישר תשמיני... את יכולה להיות עם גוף מושלם (ואגב גוף מושלם לא בהכרח אומר להיות רזה מאוד), אם תאכלי 3 ארוחות מסודרות בזמנים קבועים ולאכול לאט.. את יכולה להוריד סוכרים וקמח לבן ואם תורידי שמרים זה יהיה מצוין את יכולה לאכול לחם שאור שזה ללא שמרים, השמרים גורמים להתנפחות.. אבל גם אם תאכלי את כל זה.. כל עוד זה לא בהגזמה ואת נמצאת ברוגע בלי לחץ על כל ביס.. את תראי שאת לא תשמני ואני אומרת לך מניסיון.. הייתה תקופה ששמרתי ככה ואכלתי ובכל זאת הייתי נראית יותר רזה מהתקופות שלא אכלתי כלום או ארוחה קטנה.. את יכולה לעשות את השינוי הזה בעצמך, נכון זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי.. התחילי לאכול בקטנה וכל פעם שתרצי להקיא, תמשכי את הזמן.. תאמרי לעצמך אני לא אפול לזה.. אל תסתכלי יותר מידיי במראה ותבחני את הגוף שלך, זה סתם מייאש... החיים יפים מלבזבז אותם על זה... תחמיאי לעצמך בלי סוף שאת יפה ומהממת וכל פעם שהצלחת לא להקיא תטפחי לעצמך על השכם.. בהתחלה זה ידרוש הרבה מאמץ נפשי, אבל עם כוח רצון גדול, את תצליחי.. כי בסופו של דבר, גם אם תהיה לך עזרה חיצונית, אם זה לא יבוא ממך, זה לא יצליח... את צריכה להכניס לראש שלך.. שהגוף שלך יהיה יפה ברגע שתאכלי נכון... שלהרעיב את עצמך.. לא שווה את זה.. שלא שווה לך להיות עצובה ולהכאיב לעצמך בשביל זה.. כשתהי שמחה ותקפידי לאכול נכון, את תראי לבד איך יהיה לך גוף מושלם ואת תתאהבי בו... את תגלי שלאכול זו גם הנאה.. כל פעם שאת מרגישה צורך להקיא או לחתוך תעשי משהו אחר שיעסיק אותך.. שמעי מוסיקה לדוגמא- תמיד תאמרי לעצמך- את לא רוצה להרוס לעצמך את החיים.. שניה אחת של הקאה תגרום לנזק לכל החיים זה לא שווה לי.. וכשאת מרגישה רצון לחתוך את יכולה לומר לעצמך, בשביל מה? לא שווה לי צלקות לכל החיים.. את יכולה לעצור את זה עכשיו... ואני מאמינה שאת יכולה.. כן את בעצמך לבד... (לפעמים עזרה מבחוץ יכולה להועיל, אבל לפעמים לדרדר... אבל מי שלוקח את עצמו בידיים ואומר אני לא אפול לזה. אני אעזור לעצמי.. הוא יצליח הכי טוב שאפשר.. את מכירה את עצמך הכי טוב ולכן גם תוכלי לעזור לעצמך הכי טוב).. אני אשמח לשמוע ממך שהתגברת על זה.. אני מאמינה בך 3>

שואל השאלה:
תודה אנונימית

מסכימה עם הרוב פה, בהצלחה לך והחלמה מהירה מאוד מזה

בבקשה! ואל תשכחי לעדכן.. מאמינה בך.. את יפה כמו שאת, ברגע שתכניסי את זה לראש, את גם תרגישי את זה.

בבקשה! ואל תשכחי לעדכן.. מאמינה בך.. את יפה כמו שאת, ברגע שתכניסי את זה לראש, את גם תרגישי את זה.