תשובה אחת
למגילת העצמאות אין מעמד משפטי מחייב והיא איננה עומדת מעל חוקי הכנסת.
במהלך השנים התבסס מעמדה של המגילה ככלי עזר פרשני, כאשר בית המשפט העליון הסתמך עליה בפסיקותיו.
במקרים בהם אין חוק מפורש, רשאי בית המשפט לפסוק לאור הערכים המופיעים במגילת העצמאות.
במקרים בהם חקיקת משנה של הרשות המבצעת סותרת את הנאמר במגילת העצמאות, רשאי בית המשפט לפסול את התקנה.
בשני חוקי היסוד: חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו נוסף סעיף הקובע כי "זכויות היסוד של האדם בישראל, מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". הכנסת סעיף זה לשני חוקי היסוד מעוררת מחלוקת על פיה, יש האומרים כי התחזק מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות לכדי מעמד של חוקה. אולם יש החולקים על כך ובפועל בית המשפט העליון עד כה לא פסל חוקים של הכנסת על בסיס סעיף זה.
במהלך השנים התבסס מעמדה של המגילה ככלי עזר פרשני, כאשר בית המשפט העליון הסתמך עליה בפסיקותיו.
במקרים בהם אין חוק מפורש, רשאי בית המשפט לפסוק לאור הערכים המופיעים במגילת העצמאות.
במקרים בהם חקיקת משנה של הרשות המבצעת סותרת את הנאמר במגילת העצמאות, רשאי בית המשפט לפסול את התקנה.
בשני חוקי היסוד: חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו נוסף סעיף הקובע כי "זכויות היסוד של האדם בישראל, מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". הכנסת סעיף זה לשני חוקי היסוד מעוררת מחלוקת על פיה, יש האומרים כי התחזק מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות לכדי מעמד של חוקה. אולם יש החולקים על כך ובפועל בית המשפט העליון עד כה לא פסל חוקים של הכנסת על בסיס סעיף זה.
באותו הנושא: