6 תשובות
מה שחשוב זה שיש לך חבר/ה אחת/ד שתוכלי לסמוך עליו/ה כי מה זה משנה המספר?
שואל השאלה:
לא יודעת כי מאז כיתה א' כל בן אדם חופר לי על זה ואמא שלי רוצה שאני ילך לקורס בשביך קישורים חברתייפ ולא בא לי...
לא יודעת כי מאז כיתה א' כל בן אדם חופר לי על זה ואמא שלי רוצה שאני ילך לקורס בשביך קישורים חברתייפ ולא בא לי...
אנונימית
את לא צריכה לתת אמון ב40 ילדים, אבל זה גם לא צריך למנוע ממך כאילו להיות פתוחה וחברותית ולהגיד שלום או לצחוק איתם לפעמים. ברור שאת לא מוכרחת לעשות את זה. יש הבדל בין חברים למכרים.
זה דבר נורא חשוב להיות חברותי ופתוח, ולא סגור.
ובוודאי, ה6 חברים האלה זה מי שתמיד תהיי איתם ותסמכי עליהם ועם מי שאת בוחרת להיות, ואף אחד לא צריך להציק לך בעניין או לדרוש ממך אחרת.
החיים שלך תעשי מה שבא לך.
זה דבר נורא חשוב להיות חברותי ופתוח, ולא סגור.
ובוודאי, ה6 חברים האלה זה מי שתמיד תהיי איתם ותסמכי עליהם ועם מי שאת בוחרת להיות, ואף אחד לא צריך להציק לך בעניין או לדרוש ממך אחרת.
החיים שלך תעשי מה שבא לך.
כן זה בסדר לגמרי, יכול להיות שה40 ילד האחרים הם ילדים שיכולים לפגוע בך ולא כיף איתך. אם יש לך את הכמה חברים שלך ואת מרגישה איתם בנוח והם מכבדים אותך אז אני לא רואה פה שום בעייה
שישה חברים זה הרבה.
לי אין אחת.
לי אין אחת.
יש לי שני דברים להגיד.
דבר ראשון, זה ממש בסדר שלא יהיו לך חברים. אנשים צריכים לקבל את זה שלא כולם טיפוסיים חברתיים ושיש כאלה שיותר טוב להם לבד. לדעתי, באמת לא צריך יותר מחבר טוב אחד או שניים, רק שיהיה שם מישהו שתדעי שבסופו של יום את יכולה לדבר איתו, אם את צריכה. אבל במקרה שלך זאת לא בעיה בכלל. יש לך שישה כאלה. וזה הדבר השני שרציתי להגיד. שישה חברים זאת כמות ממש סבירה והגיונית של חברים. במונחים שלי זה המון, כאילו, אם תסכמי את כל החברים שהיו לי במשך כל החיים לא תקבלי יותר משישה. ואני אוהבת את זה. אני מבינה למה שאנשים ירצו הרבה חברים, אני פשוט חושבת שכשיש יותר מדי חברים אז קשה באמת לפתח קשר עמוק עם כל אחד מהם. מהבחינה הזאת שש זאת כמות סבבה לגמרי, כי מצד אחד זה באמת לא מעט, אבל מצד שני זאת לא כמות גדולה ברמה שלא תוכלי באמת להכיר כל אחד מהם לעומק.
אז כן, זאת דעתי בעניין. לדעתי את צריכה ללמוד לקבל את עצמך כמו שאת. אני מאמינה שגם אנשים מסביבך ילמדו לקבל את הרצון שלך, בסופו של דבר.
דבר ראשון, זה ממש בסדר שלא יהיו לך חברים. אנשים צריכים לקבל את זה שלא כולם טיפוסיים חברתיים ושיש כאלה שיותר טוב להם לבד. לדעתי, באמת לא צריך יותר מחבר טוב אחד או שניים, רק שיהיה שם מישהו שתדעי שבסופו של יום את יכולה לדבר איתו, אם את צריכה. אבל במקרה שלך זאת לא בעיה בכלל. יש לך שישה כאלה. וזה הדבר השני שרציתי להגיד. שישה חברים זאת כמות ממש סבירה והגיונית של חברים. במונחים שלי זה המון, כאילו, אם תסכמי את כל החברים שהיו לי במשך כל החיים לא תקבלי יותר משישה. ואני אוהבת את זה. אני מבינה למה שאנשים ירצו הרבה חברים, אני פשוט חושבת שכשיש יותר מדי חברים אז קשה באמת לפתח קשר עמוק עם כל אחד מהם. מהבחינה הזאת שש זאת כמות סבבה לגמרי, כי מצד אחד זה באמת לא מעט, אבל מצד שני זאת לא כמות גדולה ברמה שלא תוכלי באמת להכיר כל אחד מהם לעומק.
אז כן, זאת דעתי בעניין. לדעתי את צריכה ללמוד לקבל את עצמך כמו שאת. אני מאמינה שגם אנשים מסביבך ילמדו לקבל את הרצון שלך, בסופו של דבר.
אנונימית
באותו הנושא: