סבתא שלי נפטרה.. (פריקה)

אפשר לשאול בת כמה את?


אני אגיד לך בינתיים רק שאני מבין אותך. היא חלק חשוב מהחיים שלך. הדבר הכי טוב שאת יכולה ותוכלי לעשות בשבילך - ואת יודעת שגם סבתא שלך הייתה רוצה בזה - זה להמשיך אלא
מוות זה חלק מהמציאות שלנו ואפשר רק לקוות שאנחנו עושים הכל לעשות אותם הכי טובים שאפשר כל רגע

שואל השאלה:
אני בת 14..

אני מבין אותך מאוד בסיטואציה שלך
fרגע יש מי שדואג לך? משפחה קרובה פנימייה משהו?

שואל השאלה:
אף אחד מהמשפחה הקרובה לא בקשר ואני בפנימיה אבל לא הלכתי כי אתמול נסעתי עם סבתא שלי לבית חולים והיום לצערי היא נפטרה.. מצטערת שאני עונה בדילאי פשוט מדברים איתי..

מה שאני עשיתי אחרי שסבא שלי מת זה שראיתי תמונות שלו ואז זה עזר לי, חלמתי עליו הרבה ואז פחות התגעגעתי אליו, (אם חושבים הרבה על בן אדם בסוף חולמים עליו) ותיהיי עם סבא שלך כי בטח קשה לו או עם אמא או אבא שלך (מי שהסבתא הייתה אמא שלו) ותדברו על סבתא שלך, גם זה יעזור תרגישי טוב 3>

זה בסדר

תקבלי שלפחות זכית לטפל בסבתא שלך שדאגה לך וזכית לדאוג לה בחזרה
זה המקסימום שאפשר לעשות וזה אחד הדברים שאדם יכול לזכור לטובה שהוא זכה לעשות כלפי אחרים שדאגו לו ולכן זכית. גם במישהי שאהבה אותך וגם במישהי שאהבת חזרה - זה המון

שואל השאלה:
תודה.. לפעמים זה כיף שיש אנשים כאן בסטיפס שהם מדהימים שעוזרים ותומכים

בשמחה יקרה
קחי את הזמן. תשמחי - ותתאבלי על סבתא שלך זה בסדר, זה פורק את הרגשות וזכרי מה שאמרנו לך

משתתפת בצערך תמיד פה בשבילך

גם סבתא שלי נפטרה, הסבתא היחידה שהייתי קרובה אליה כי האחרה שונאת אותי ואנחנו בקשר גרוע עם האחרת. הייתי ממש עצובה הרבה זמן אחרי, לא חשבתי שהכאב יעבור אבל הזמן עשה את שלו וזה עזר עם הכאב. עם הזמן ניסיתי לקבל את המוות, להגיד לעצמי שזה חלק ממעגל החיים. אני יודעת אצלי לפחות שהיא מאוד סבלה, היא הייתה חולה ובכאבים לפני המוות אז התנחמתי בזה שלפחות היא לא בסבל יותר. החלטתי שחשוב תמיד לזכור אותה ואת כל העזרה שלה והדברים הטובים שעשתה אבל גם חשוב לעבור הלאה ולשמוח מהחיים שלי ולקבל את זה שזה מעגל החיים ודברים כאלו קורים ויקרו לעוד אנשים שחשובים לי וכדאי שאדע להתמודד איתם בדרך שלא תפגע בי. זה בסדר להיות עצוב, בכיתי ימים אחרי ואפילו כמה שנים אחרי כל פעם שנזכרתי אבל בסופו של דבר טוב לזכור שזה מעגל החיים ודברים כאלו קורים וחשוב גם לדעת לעבור הלאה. אני בטוחה שתצליחי להתגבר על זה בסופו של דבר.

שואל השאלה:
תודה..

את כל כך חזקה לגילך, אני מעל 20 ובמצב כזה בטוח היה קשה לי יותר ממך,
מקווה בשבילך שתעברי את זה במהירות

תחשבי על זה שסבתא שלך לא סובלת יותר מהמחלה הזו
ושהיא נמצאת במקום יותר טוב ונעים
ואת ילדה כל כך חזקה לגילך
ואני בטוחה שהיא מתגעגעת אלייך
אם את צריכה פריקה אני פה

וואו איזה נורא זה. מזדהה עם ההרגשה. אמנם לא ההורים שלי נפטרו אבל אנשים מאוד קרובים אליי נפטרו. לאבד הורים עוד לומדים להמשיך הלאה (ולדעתי כמובן שלא מתרגלים לגמרי, זה נורא קשה, מן הסתם) אבל גם לאבד סבתא קרובה? מצטערת מאוד בשבילך 3> רק תדעי שאלו החיים, וזה קורה, ולפעמים מקבלים קלפים לא טובים ואיתם לומדים לשחק. אם תרצי אני כאן לתמיכה ולפריקה.

משתתפת בצערך
אם את רוצה את יכולה לפנות אליי בפרטי