אני לא מסוגלת יותר

אם את מרגישה שאת צריכה אז לכי על זה.

אני מבין לגמרי מה את מרגישה.
וקודם כל, כל הכבוד לך שאת רוצה לטפל בעצמך! זה שיש בך רצון לזה זה כבר מדהים.
ממליץ לך ללכת לפסיכולוג, כי אני אישית לא אוהב פסיכאטרים... אבל בסופו של דבר זה רק דעה שלי ותעשי מה שאת רוצה :)
ואני כאן בשביל לדבר אם את צריכה מישהו :)
בהצלחה!

אם את מרגישה שאת צריכה עזרה חיצונית ומקצועית, כדאי לך לפנות לפסיכולוגית, פסיכיאטרית לא כל-כך עדיף..
היא תעזור לך לצאת מהמצב שאת בו כרגע, בכל זאת ממליצה לך ללכת.
בהצלחה.

שואל השאלה:
אני בתהליך של לקבל פסיכולוג אבל זה ייקח עוד זמן וכרגע אני שקעתי
למה לא פסיכיאטר?

אני חושב שפסיכאטריה זה דבר מטומטם, אבל שוב - זה דעה אישית שלי.
אם את בעד כדורים ודרכים פסיכאטריות - לכי על זה :)

שואל השאלה:
והם יוכלו לקבל אותי בלי תור?
נגיד בבית חולים?

תלוי מאוד מה המצב שלך...
זה דיכאון ממש חמור?
ואיך את מרגישה?

פסיכיאטרים לרוב מאוד טכניים ביחס לפסיכולוגים.
לרוב הם פשוט מתחילים תרופות.
אני כן ממליצה לך לנסות ללכת לפסיכיאטר ולקבל חוות דעת על מצבך עד שיהיה לך פסיכולוג.
אל תשארי עם הדיכאון לבד.
פסיכיאטרים לפעמים גם ממש ממש עוזרים.
אבל עדיף לנסות ללכת, לפחות פעם אחת.
לפרוק, לשתף, ובעיקר פשוט לתת למישהו אחר את האפשרות להסתכל דרך העיניים שלך ולראות את המצב כמו שאת רואה אותו.

אולי את צריכה ללכת לאדם שיכול לאמן אותך לחיים ולעבור את המצב הזה עם כלים והדרכה נכונה

שואל השאלה:
זה דיכאון ממש חמור אין לי טעם לחיים ואני מרגישה חרא
לא יוצאת מהבית כבר שבוע

מבין את ההרגשה... אני גם אחרי תקופה כזאת.
אולי אני יצליח לעזור לך במשהו בינתיים :) אם בא לך לדבר על זה.
לשתף זה משהו ממש חשוב ומנסיון זה מה שהכי עזר לי... אפילו אם לא יהיה לי משהו מדהים להגיד.

אולי את לא תאמיני לזה, אבל יש כאן הרבה שמבינים אותך.
כולל אני. זה הגיע למצב שאני כמעט כל יום בוכה את עצמי לישון.
וההורים שלי לא יודעים, כי אני מזייפת שמחה, מה שנקרא fake it till you make it.. ואני לא רוצה שהם ידעו כי לא רוצה שהם יהיו עצובים עלי ושתהיה להם עוד דאגה על הראש.
רק שאלות כמו שלך גורמות לי להרגיש שלפחות יש אנשים איתי במצב הזה.
לכי לפסיכולוג. מקווה שתקבלי עזרה

אני ממליצה ללכת לפסיכולוג, פסיכיאטרים ישר נותנים טיפול תרופתי שלאו דווקא משפיע וגם יכולים להכניס אותך למסודות למיניהם אז עדיף פסיכולוג שבאמת יעזור לך ובכל מנהרה יש קצה אור אל תדאגי את לא תישארי ככה בדיכאון לכל החיים (:

יהיה לך טעם לחיים שתצליחי לעבור את זה, נסי לעשות משהו, צאי החוצה לשמש מחר. ואנונימית אני חושבת שאת צריכה לספר להם את זה ולהראות להם מה באמת קורה אתך, הם עלולים לשים לב, אסור לך להסתיר את זה מהם, תני להם לעזור לך, לדאוג לך, את צריכה תמיכה והבנה ועזרה, גם שאת צריכה לעזור לעצמך וגם שהם יעזרו לך באותה מידה. זה חשוב לבקש עזרה ולקבל אותה.