15 תשובות
ישנתי כמעט 3 שעות היום
כי אין לי כח לישון.
ואני שומעת עומר אדם. יותר טוב מזה? לא (;
ואני שומעת עומר אדם. יותר טוב מזה? לא (;
כי אני תפוח אדמה שמאכזב אנשים אז אני בוכה בלילה
מחר מבחן בהיסטוריה אז הלילה עוד ארוך.
חחח בעקרון מחשבות וחוסר רצון לישון, אני אוהב להיות ער בשעות האלו בדרך כלל, בלי סיבה
כיתה יב... לא לומד כמעט כל השבוע
אנונימי
אני ער מכוון שאני משועמת ולמה אני משועמם? אני משועמם בגלל שעכשיו אמצע הלילה ואין לי מה לעשות ואני בסטיפס ואין פה שאלות מעניינות
אנונימי
כי שלשום היה לי טיול שנתי (סמינר) ו2 ילדות התחננו שאני אשאר ערה כל הלילה כדי שנעשה לילה לבן ונרדמתי ב-6 עד 9 (השקמה) ועכשיו נדפקו לי השעות שינה
אני אוהבת אותו. ואני מחכה שהוא יגיע הביתה ואז נדבר למרות שיש לי מחר לימודים ובלה בלה בלה בלה בלה בלה
אנונימית
יש לי עבודה מחר בשעה 9 ואני רואה עכשיו נקמה ועם 6 אחוז בטלפון. באמת משעממם לי.
אין לי מה לראות בטלוויזיה מרוב כל הסדרות ובא לי לראות. אבל אי אפשר.
אין לי מה לראות בטלוויזיה מרוב כל הסדרות ובא לי לראות. אבל אי אפשר.
את האמת, אין סיבה מיוחדת.
אני אכתוב לך כל מיני דברים מטומטים.
אני ערה כי אני לא עייפה ואני רוצה לגלוש באתר. כרגע הטלויזיה דלוקה והפרסומות די מציקות לי.
עוד מעט אני אקשיב למוזיקה עצובה ואבכה כמו מפגרת כי אני כזאת חסרת ערך, או שאצפה באיזה סרט שתכננתי לצפות בו היום ואז אני פשוט אחשוב עליו עד שארדם.
טוב, הפרסומות הסתיימו. משהו משעמם בערוץ זום.
מה איתך?
אני ערה כי אני לא עייפה ואני רוצה לגלוש באתר. כרגע הטלויזיה דלוקה והפרסומות די מציקות לי.
עוד מעט אני אקשיב למוזיקה עצובה ואבכה כמו מפגרת כי אני כזאת חסרת ערך, או שאצפה באיזה סרט שתכננתי לצפות בו היום ואז אני פשוט אחשוב עליו עד שארדם.
טוב, הפרסומות הסתיימו. משהו משעמם בערוץ זום.
מה איתך?
הייתי מתה לישון אבל יש לי מלא דברים לעשות במתמטיקה אני לא מסוגלת לסבול את זה יותר לא יודעת לאן נכנסתי אבל אני לא מבינה כלום לא מצליחה כלום ואין לי שמץ איך עד מחר בבוקר אני יצליח לפתור כל מה שיש לי לעשות בלתי אפשרי פשוט!
אני לא חושבת שיש לי כזה סיכוי לעשות את זה כי אני לא יודעת כלום אבל תמיד יש תקווה קלושה ותשובות באינטרנט אבל בלי קשר, לא מגיע לי לישון אז אני סתם אשאר ערה עם כל הספרים מסביבי
חוץ מזה שאני גמורה מעייפות אבל אני לא רוצה לישון ואני ממש נמנעת מלחשוב על כל מה שהמוח שלי מנסה לחשוב עליו, ממש באסה קיצר
אם מישהו רוצה להרוג אותי פליז אני אשמח
אני לא חושבת שיש לי כזה סיכוי לעשות את זה כי אני לא יודעת כלום אבל תמיד יש תקווה קלושה ותשובות באינטרנט אבל בלי קשר, לא מגיע לי לישון אז אני סתם אשאר ערה עם כל הספרים מסביבי
חוץ מזה שאני גמורה מעייפות אבל אני לא רוצה לישון ואני ממש נמנעת מלחשוב על כל מה שהמוח שלי מנסה לחשוב עליו, ממש באסה קיצר
אם מישהו רוצה להרוג אותי פליז אני אשמח
טוב אז ככה... הכל התחיל מאז שדרקולה נשך אותי והפכתי לערפדית עכשיו כפי שיודעים ערפדים לא ישנים אבל אני עדיין צריכה לשמור בסוד אתזה אז אני אעשה מאנונימי
פיס לכם אנשים נחותים שהם לא ערפדים
פיס לכם אנשים נחותים שהם לא ערפדים
אנונימית
אז יש עבודה באנגלית.
העבודה ניתנה לפני חודש וכמעט שבועיים.
היא היתה אמורה להיות בקבוצות של 4.
בדיוק עליתי לא+ ונדפקתי.
אני בקבוצה של 2 עם אחותי, התחלנו באיחור של כמעט חודש כי כל הזמן חיפשנו קבוצה וגם המורה לא הצליחה לעזור ולא חזרה אלינו עם תשובה.
העבודה נועדה להיות חודש.
אז אני ישבתי ועשיתי את החלק הראשון שלי כשהתחלנו לעבוד. סיימתי אותו תוך יומיים, ואחותי בכלל לא הצליחה לעבוד.
התחלתי בין החלק הראשון שלה לחלק השני שלי.
המשכנו לעבוד ועברנו את תאריך ההגשה. למזלנו העבודה נתלתה בשבוע כי זה נפל על פורים.
אני הייתי לקראת סיום אז הרשתי לעצמי למרוח את הזמן לטובת מטלות אחרות. היא בקושי התקדמה. אז בכלל לא היה לי כוח לסיים.
ביקשתי דחייה מהמורה בטענה ש*לנו* לא היה מספיק זמן ו*אנחנו* צריכות עוד זמן לעבוד. *שתינו* השקענו את מירב המאמצים אבל לא יכולנו כי התחלנו מאוחר ואנחנו רק חצי קבוצה.
נתנו לנו עד היום. זה בערך 4 ימים.
אז סיימתי זריז בשישי את החלק האחרון הקטן ואז פיניתי זמן למחלות האחרות שלי.
אתמול היא באה אלי, מתלוננת שאני לא עוזרת לה לסיים, אמא הכריחה אותי ללכת לעזור לה והייתי צריכה לקחת ממנה עוד חלק מהעבודה.
סיימנו לכתוב הכל בעברית כטיוטה לפני האנגלית, והיה כבר לקראת חצות אז אמרתי לה שהיא יכולה להמשיך מחר. לי אישית היו רק כמה שורות שנשארו לתרגם אז לא דאגתי.
יצא שהלכתי לישון באחת ופספסתי כתבה שחיכיתי המון זמן לראות.
היום היה לנו קורס מ6 עד 8 וחצי, אז הנחתי שהיא תסיים את זה עד 6, ואחרי הקורס נעבור אחת על החלק של השנייה ליתר ביטחון. אולי אפילו לפני אם היא תקרא לי.
הגיע 6, אני כבר שכחתי מהעבודה והתרכזתי בקורס.
אחרי הקורס אני שקעתי בזמן חופשי בשבילי, מה שמאוד נדיר בתקופה האחרונה.
פתאום ב10 וחצי, אני באה לקום להתארגן לישון, היא אומרת לי "בואי נסיים את העבודה".
בהיתי בה בפרצוף של "מה לעזאזל את עושה עם החיים שלך".
היא אף פעם לא לוקחת אחריות! אף פעם!
אני תמיד צריכה לשמור לה על הגב!
היא לא יודעת על מבחנים, על תאריכי הגשה לעבודות, באיזה חומר אנחנו עכשיו, איך לכתוב, מה לעשות...
פעם אחת אני צריכה להסתמך עליה והיא לא שם בשבילי. זאת עבודה ראשונה שלי בהקבצה ונתקעתי איתה. אנחנו צריכים להציג את זה אחר כך, ואני בכלל לא בטוחה שזה נכון.
אז מה הספקנו לעשות?
הספקנו שאני אתרגם את השתי שורות וחצי האלו, והיא תכתוב את ה3 שורות הצפיפות שלה של מסקנות ונגיש.
חוץ מהחלק של הסיפור שהיא היתה צריכה לכתוב כי בעיה שלה שהיא לא עבדה בזמן ואני לא הצלחתי אז היא נתקעה עם זה, כל דבר שהיא כתבה היה חפיף.
כל דבר שכתבתי מילא 3-4 שקופיות כשהכתב התכווץ כדי להתאים אליהן. היא כתבה 3-4 שורות לשקופית.
וזה מבאס אותי לחשוב שכזה דבר הגשנו. גם לא הגשנו את הסיפור, כי היא לא הספיקה לתרגם אותו.
אני כבר לא יודעת מה לעשות. להתלונן עליה למורה או להמשיך לתמוך בה? כי אני לא יודעת עוד כמה זמן אוכל להיות המשענת שלה עד שאשבר.
אני מעדיפה לחכות עד שאשבר ושתינו ניפול, או שאפילו אותה עכשיו ואמנע מעצמי להישבר?
אמא תכעס אם אתן לה ליפול, אבל עדיין יכולים להוריד אותי הקבצה.
הרגשתי חרא מנטלית במבחן היחידי שהיה מאז (סחטתי מאמא מידע על משהו ברגע הכי לא מתאים), פספסתי את מועד הב' הראשון ונאלצתי לעשות מועד ב שני לבד בחדר מורים.
עכשיו העבודה הזאת... וזה רק חצי ממנה, זה לא מאחורינו. תכנית את החצי השני אמורים להגיש עוד 3 ימים, אבל יש דחייה של שבוע בגלל פורים, אז ב22.
יש עבודה במדעים שאני צריכה לעשות איתה, מבחן באנגלית בחמישי שזה אותו יום להגשה של המדעים, מחשבים לשלישי הקרוב 7 שאלות מטורפות ועבודה באזרחות ל18.
אני באמת לא יודעת מה לעשות עם זה.
מישהו, בבקשה תעזרו לי.
ועכשיו אני שוב ערה ב1 בלילה. כמעט נרדמתי לפני חצי שעה סוף סוף, ואז העפתי מבט ישנוני לחדר והיא פשוט בהתה בי ועשתה לי התקף לב.
יצאה מהשירותים ושמעה רעשים וכמעט גרמה לי לצעוק.
אז אני פה.
עצבנית ויש לי בחילה.
לא זכיתי לארוחת ערב היום בכלל.
טוב אני אלך לישון.
לליט.
(אחת התגובות הפחות אופטימיות שלי פה)
העבודה ניתנה לפני חודש וכמעט שבועיים.
היא היתה אמורה להיות בקבוצות של 4.
בדיוק עליתי לא+ ונדפקתי.
אני בקבוצה של 2 עם אחותי, התחלנו באיחור של כמעט חודש כי כל הזמן חיפשנו קבוצה וגם המורה לא הצליחה לעזור ולא חזרה אלינו עם תשובה.
העבודה נועדה להיות חודש.
אז אני ישבתי ועשיתי את החלק הראשון שלי כשהתחלנו לעבוד. סיימתי אותו תוך יומיים, ואחותי בכלל לא הצליחה לעבוד.
התחלתי בין החלק הראשון שלה לחלק השני שלי.
המשכנו לעבוד ועברנו את תאריך ההגשה. למזלנו העבודה נתלתה בשבוע כי זה נפל על פורים.
אני הייתי לקראת סיום אז הרשתי לעצמי למרוח את הזמן לטובת מטלות אחרות. היא בקושי התקדמה. אז בכלל לא היה לי כוח לסיים.
ביקשתי דחייה מהמורה בטענה ש*לנו* לא היה מספיק זמן ו*אנחנו* צריכות עוד זמן לעבוד. *שתינו* השקענו את מירב המאמצים אבל לא יכולנו כי התחלנו מאוחר ואנחנו רק חצי קבוצה.
נתנו לנו עד היום. זה בערך 4 ימים.
אז סיימתי זריז בשישי את החלק האחרון הקטן ואז פיניתי זמן למחלות האחרות שלי.
אתמול היא באה אלי, מתלוננת שאני לא עוזרת לה לסיים, אמא הכריחה אותי ללכת לעזור לה והייתי צריכה לקחת ממנה עוד חלק מהעבודה.
סיימנו לכתוב הכל בעברית כטיוטה לפני האנגלית, והיה כבר לקראת חצות אז אמרתי לה שהיא יכולה להמשיך מחר. לי אישית היו רק כמה שורות שנשארו לתרגם אז לא דאגתי.
יצא שהלכתי לישון באחת ופספסתי כתבה שחיכיתי המון זמן לראות.
היום היה לנו קורס מ6 עד 8 וחצי, אז הנחתי שהיא תסיים את זה עד 6, ואחרי הקורס נעבור אחת על החלק של השנייה ליתר ביטחון. אולי אפילו לפני אם היא תקרא לי.
הגיע 6, אני כבר שכחתי מהעבודה והתרכזתי בקורס.
אחרי הקורס אני שקעתי בזמן חופשי בשבילי, מה שמאוד נדיר בתקופה האחרונה.
פתאום ב10 וחצי, אני באה לקום להתארגן לישון, היא אומרת לי "בואי נסיים את העבודה".
בהיתי בה בפרצוף של "מה לעזאזל את עושה עם החיים שלך".
היא אף פעם לא לוקחת אחריות! אף פעם!
אני תמיד צריכה לשמור לה על הגב!
היא לא יודעת על מבחנים, על תאריכי הגשה לעבודות, באיזה חומר אנחנו עכשיו, איך לכתוב, מה לעשות...
פעם אחת אני צריכה להסתמך עליה והיא לא שם בשבילי. זאת עבודה ראשונה שלי בהקבצה ונתקעתי איתה. אנחנו צריכים להציג את זה אחר כך, ואני בכלל לא בטוחה שזה נכון.
אז מה הספקנו לעשות?
הספקנו שאני אתרגם את השתי שורות וחצי האלו, והיא תכתוב את ה3 שורות הצפיפות שלה של מסקנות ונגיש.
חוץ מהחלק של הסיפור שהיא היתה צריכה לכתוב כי בעיה שלה שהיא לא עבדה בזמן ואני לא הצלחתי אז היא נתקעה עם זה, כל דבר שהיא כתבה היה חפיף.
כל דבר שכתבתי מילא 3-4 שקופיות כשהכתב התכווץ כדי להתאים אליהן. היא כתבה 3-4 שורות לשקופית.
וזה מבאס אותי לחשוב שכזה דבר הגשנו. גם לא הגשנו את הסיפור, כי היא לא הספיקה לתרגם אותו.
אני כבר לא יודעת מה לעשות. להתלונן עליה למורה או להמשיך לתמוך בה? כי אני לא יודעת עוד כמה זמן אוכל להיות המשענת שלה עד שאשבר.
אני מעדיפה לחכות עד שאשבר ושתינו ניפול, או שאפילו אותה עכשיו ואמנע מעצמי להישבר?
אמא תכעס אם אתן לה ליפול, אבל עדיין יכולים להוריד אותי הקבצה.
הרגשתי חרא מנטלית במבחן היחידי שהיה מאז (סחטתי מאמא מידע על משהו ברגע הכי לא מתאים), פספסתי את מועד הב' הראשון ונאלצתי לעשות מועד ב שני לבד בחדר מורים.
עכשיו העבודה הזאת... וזה רק חצי ממנה, זה לא מאחורינו. תכנית את החצי השני אמורים להגיש עוד 3 ימים, אבל יש דחייה של שבוע בגלל פורים, אז ב22.
יש עבודה במדעים שאני צריכה לעשות איתה, מבחן באנגלית בחמישי שזה אותו יום להגשה של המדעים, מחשבים לשלישי הקרוב 7 שאלות מטורפות ועבודה באזרחות ל18.
אני באמת לא יודעת מה לעשות עם זה.
מישהו, בבקשה תעזרו לי.
ועכשיו אני שוב ערה ב1 בלילה. כמעט נרדמתי לפני חצי שעה סוף סוף, ואז העפתי מבט ישנוני לחדר והיא פשוט בהתה בי ועשתה לי התקף לב.
יצאה מהשירותים ושמעה רעשים וכמעט גרמה לי לצעוק.
אז אני פה.
עצבנית ויש לי בחילה.
לא זכיתי לארוחת ערב היום בכלל.
טוב אני אלך לישון.
לליט.
(אחת התגובות הפחות אופטימיות שלי פה)