נתונה הפונקציה: 2* (f (x)=2 - cos x - (sin x (איפה שהכוכבית זה חזקת 2 רק לסינוס איקס) איך לפתור עד לנק קיצון?

יש לך את הזהות של sin 2x = 2sinxcosx, תשתמשי בה
אחר כך תעבירי הכל לאגף אחד, תשווי ל0. ותוציאי גורם משותף sin x

שואל השאלה:
וואי תודה, הבנתי את הבעיה,
אני להיפך עשיתי את הזהות ויצאה לי זוית כפולה ולא ידעתי מה לעשות הלאה (אחמ טעות)

שואל השאלה:
כשכותבים לי: שרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת (f ' (x (הפונקציה (f (x
גזירה גם בקצות התחום הנתון)
הם בעצם רוצים נגזרת שנייה...? או שכשאני מציירת את הנגזרת איפה שיש שלילי לצייר ירידה ובחיובי לצייר עליה?

לא, את לא צריכה נגזרת שנייה.
נקודות הקיצון של הפונקציה הן נקודות החיתוך עם ציר הx של הנגזרת, ובנקודות שבהן הפונקציה עוברת מירידה לעלייה (כלומר נקודות המינימום), הנגזרת עוברת משליליות לחיוביות. ובנקודות שבהן הפונקציה עוברת מעלייה לירידה (כלומר נקודות מקסימום), הנגזרת עוברת מחיוביות לשליליות.
תסתמכי על המשפט הזה, ולפי זה תשרטטי

שואל השאלה:
תודה רבה רבה!
(זכרתי את עניין החיובי שלילי יורד עולה, אבל לא זכרתי מי עושה מה מהם)

בכיף!
שיטה לזכור את זה - כשאת בודקת נקודות קיצון ומחליטה אם נקודה כלשהי היא מינימום /מקסימום את מציבה בנגזרת ובודקת אם הנגזרת היא חיובית או שלילית, נכון? כלומר אם היא חיובית אז זה אומר שהפונקציה עולה. ואם היא שלילית אז הפונקציה יורדת. מכאן זה מגיע, תביני את זה ולא תצטרכי לזכור

שואל השאלה:
תודה רבה!
עוד שאלה קטנה על השאלה הזאת:
כשאני עושה אינטגרל, ומבקשים בתחום מסויים של *הנגזרת*, אני מציבה באינטגרל את הפונקציה המקורית או את הנגזרת?

לא בטוחה שהבנתי את מה ששאלת. אבל כשרוצים שתעשי אינטגרל, אז יגידו לך איזה שטח את צריכה לחשב ולפי זה תדעי למה לעשות אינטגרל. כלומר אם אומרים לך לחשב את השטח שמוגבל בין גרף הפונקציה והישר המשיק לפונקציה (סתם דוגמה), אז את עושה אינטגרל לפונקציה המקורית..
אם אומרים לך לחשב את השטח שמוגבל על ידי גרף הנגזרת והמשיק לפונקציה לדוגמה, אז את עושה אינטגרל לנגזרת

מה השאלה? את יכולה לשלוח פה אותה? כדי שאבין יותר מה את שואלת

שואל השאלה:
של יואל גבע

את עושה אינטגרל של הנגזרת.. כי אומרים לך למצוא את השטח המוגבל על ידי גרף הנגזרת.. אבל אין צורך לעשות אינטגרל (את יכולה אבל חבל על המאמץ כשיש דרך פשוטה יותר). אם תחשבי על זה, האינטגרל של הנגזרת זה בעצם הפונקציה עצמה והיא נתונה לך

שואל השאלה:
תודה רבה, את לא מבינה כמה שזה עוזר לי!
איך אני עושה את סעיף ד' בשאלה הזאת? (סורי שאני חופרת הרבה..)

אני לא רואה פה סעיף ד
יש פה בעמוד 28 שאלה 7 סעיף ג
נראה לי שהתבלבלת בעמוד
בעמוד 29 יש רק שאלה 8

שואל השאלה:
כאילו מבחינת המצגת זה דף 29, אבל בעמודים שכתובים למטה בדף זה עמוד 16

מה יצאו לך כל הנקודות קיצון? לפי זה אני אסביר לך

יצאו לך נקודות קיצון שהן לא מוחלט? כלומר חוץ ממה שמצאת בסעיף ב

שואל השאלה:
מימין לשמאל= x ואז y:
מינוס פאי, 3
מינוס פאי חלקי 3, 0.75
אפס, אחד (זאת הלא מוחלטת)
פאי חלקי 3, 0.75
פאי, 3

אוקיי אז ככה. כשאומרים לך שגרף הפונקציה משיק לציר x בנקודה אחת בלבד, זה אומר שהוא משיק לה באחת מנקודות הקיצון. כי אם הוא משיק לה בציר איקס זו חייבת להיות נקודת קיצון. gx היא בעצם הוזזה אנכית של fx. הם שואלים אותך כאן בעצם בכמה צריך להזיז את הפונקציה fx בציר האנכי, כדי שהיא תשיק לציר x בקודה אחת. לפי הנקודות שמצאת, אם נזיז לדוגמא את fx ב3 יחידות למטה הנקודות (פאי, 3) ו (מינוס פאי, 3) ישיקו לציר איקס נכון? (ערך הy שלהם הופך מ3 ל0) אבל זה בעצם 2 נקודות, והם רוצים רק נקודת השקה אחת לפונקציה בציר x. הנקודות (מינוס פאי חלקי 3, 0.75) ו (פאי חלקי שלוש, 0.75 ) - זה גם לא הן. כי אם נזיז את הפונקציה fx ב0.75 יחידות כלפי מטה הפונקציה תיגע ב2 נקודות בציר איקס והם מבקשים רק נקודת השקה אחת. נותרנו עם הנקודה (0,1) אם תסתכלי על גרף הפונקציה fx שציירת, ותוזיזי אותה יחידה אחת למטה, תראי שהנקודה תשיק לציר x (כלומר הנקודה תהפוך בעצם ל0,0) המסקנה היא שצריך להזיז את הפונקציה ביחידה אחת. כלומר זה בדיוק כמו לקחת את fx ולהחסיר ממנה 1.. לכן a צריך להיות 1

שואל השאלה:
תקשיבי... כמה שהשקעת!
תודה ממש, די בטוחה שהבנתי את זה עכשיו, פשוט מזמן (שנים.) לא עשו לנו חזרות על כל הקטע של הזזות ואיך זה משפיע
ממש תודה:)

חחח בכיף