לפעמים אני מרגישה שהכל מתפרק לי (פריקה)

אני כבר לא יודעת מי אני , בגלל אנשים שפגעו בי ופוגעים בי אני רוצה לצעוק אני רוצה למשוך לעצמי בשיער מרוב כעס אני אבודה אני לבד אני מרגישה שאני כלום לעומת אחרים וזה שמסתכלים עלי בצורה אחרת שעוד שניה רוצים לרצוח אותי רק על זה שהסתכלתי וניסיתי לדבר אני מרגישה חלשה .. אני עוצרת מעצמי לבכות כשאני יודעת שזה בסדר אני רוצה לברוח כי לא טוב לי כי אני יודעת שלא באמת אכפת למישהו אין לי עם מי לדבר אני רואה את הסכין ואני מעיפה אותו לצד השני של החדר אבל אחרי כמה שניות אני פשוט רצה אליו ומכוונת את הסכין לכיוון היד אבל שוב אני עוצרת מעצמי.. אנשים שונאים אותי ולא מכבדים אותי רק בגלל שאני מוזרה .. אני שונאת אנשים שמתייחסים אלי חרא אני כבר לא יודעת מה לעשות יותר .. אני כותבת את זה והדמעות מתחילות לרדת