אני אדם קר כי באתי ממשפחה כזו, איך לשנות את זה?

שנה את הסביבה שלך

מה טוב בזה?

אופי זה אופי.
אבל אתה יכול יותר להיפתח.
פשוט להיות בסביבת אנשים חמימים ולא קרים.. ללמוד מהם.. לשמוח מהחיים.. להשתחרר ממה שעוצר אותך.. תזרום

ממש לא!
מה.. כל פעם שמרגיש לא בנוח וכו' אז ישנה את הסביבה?

צריך לשנות את התגובה שלך.

יש נזק ראשוני. הנזק הראשוני הוא לפי מה שאתה אומר זה המשפחה שלך - שהיא קרה.
הנזק המשני הוא שאתה נותן לזה להגיע אליך. אתה מגיב לתוך זה. אתה סופג את זה.
במקום.. לומר "זו המשפחה שלי.. שיהנו. אני לא מתחבר לזה. אני לא מוכן לזה. אני מחליק את זה ממני. אני הולך לפי הדרך שלי.".

אז.. קודם תבין שלהאשים את המשפחה זו לא הדרך. תחשוב על עצמך ואיך אתה יכול לשנות את התגובה שלך.

שואל השאלה:
לשנות את התגובה... מצחיק שאתה אומר את זה בהתחשב בעבודה שזו המשפחה שלך מגיל אפס והם אלו שגרמו לך להיות קר כי לעולם לא העניקו לך אהבה אפילו חיבוק לא נתנו לי שהייתי קטן

סבבע. אז אין לך תקווה ואתה תיהיה קר כל החיים שלך.
למה? לא כי אתה רוצה את זה. לא כי זו הדרך שלך.
אלא... כי פעולה הגיעה אליך ואתה לא מוכן לשנות תגובה.
..^ לא באמת ^..


שמע.. ברור שזו הסביבה.. ברור שילד שגדל עם הורה מקלל למשל אז יגדל ויקלל.
וברור גם שזו לא אשמת הילד. שהרי הוא ילד. וכך הוא חונך.

אבל.. עכשיו? אתה ילד? אתה מספיק גדול בשביל להיות מודע. אתה מספיק גדול בשביל לרצות שינוי. אבל אתה צריך גם לעשות את השינוי.


תוכל להסביר בייתר פירוט איך בדיוק ה.."קור" הזה מתבטא?

שואל השאלה:
אני לא יכול לחבק אנשים הוא להביע רגש הכי קל זה מרגיש לי מגיעל ודוחה
מרגיש לי לא אני, אני שונא להביע רגשות חיוביות או קיטישיות ונמנע תמיד מחיבה

עזוב רגע את המילה "קר". זה לאו דווקא.

חשבת פעם למה זה?
למה אתה נמנע? קרה פעם שניסית להתחבר למישהו\י ונכשלת?
שהרי.. אתה לא סתם לא רוצה להתחבר ומתרחק מחיובי... יש לך מחסום.

בן כמה אתה?

אני אוסיף ואגיד שגבר אמיתי משנה את הסביבה הסביבה לא משנה אותו.
וכן הסביבה משפיעה על כולנו אם תסתובב עם אנשים "חמים" תהפוך לאדם חם יותר,
הדבר הכי חשוב! הוא שתישאר נאמן לעצמך (עקרונות ואמונות) ותעשה מה שנכון לך ולא מה שנראה נכון לאחרים, תחליט בעצמך. השינוי מתחיל עכשיו!

יוצא לי הרבה שאני נמנע כי אני מרגיש לא בטוב מרגיש מבוכה גדולה ואז אני בורח

אחי.. אתה לא קר.. אתה רותח. פשוט פוחד להיכנס למים הקרים ולאדות את הכול.

שוב.. יש לך פה איזשהי חסימה. אתה לא סתם "לא בא לי אנשים". שהרי אתה רוצה חברה (מכוון לחברת אנשים)!

אני צריך ללכת לישון.. קם מוקדם. אבל.. תחשוב על זה.
"מה עוצר אותי?" "למה אני לא יכול ללכת ולהרגיש חירות?".

לך למיטה, תשכב, תעצום עיניים ותחשוב. תנסה לעבור אירועים וזכרונות ותיזכר בכל הפעמים שנכשלת. כל הפעמים שעזבת בבכי או בבושה או בהשפלה.. משזה לא יהיה.

ותקבל את זה. זה היה. אתה יותר מזה עכשיו. אתה יכול. אתה מוכן. אתה חזק. ואתה מרגיש חירות בסביבה שלך.



מוזמן לפנות בפרטי אם תרצה להמשיך בנושא...
או מוזמן להגיב כאן ובעז"ה אגיב מחר.

לילה טוב.