רק אני בכיתה יא ומרגישה כמו רובוט?

תאמיני לי עולם מרגישים כמו רובוטים שקרסו מרוב מבחנים, עבודות, שיעורים.
עצוב שמערכת שקוראת לעצמה "מערכת החינוך" לא באמת מחנכת אלא מחייבת אותנו לזכור חומר בעל פה ולהקיא אותו על הדף.

אני מרגישה כמו רובוט מקולקל

כנ"ל..

לא רק את

כנל, נמאס לי כבר מיא ומהתיכון בכללי.

יא2..
השיר הזה מתאר כל כך נכון את מערכת החינוך ובאמת שאני מאמינה שמלא התחברו אליו בגלל כמה שהמילים שלו אמיתיות.

had, has, have" עייף, בחנו אותי על
"כשעמדתי על שלי אמרו לי "שב, שב, שב
טקסט, טקסט, אין לב, אין ממה להתלהב

יצאתי לחיים ברגליים יחפות
אני שורף שנים יפות בתוך כיתות שקופות
אני זוכר את הימים
אני זוכר המון תקופות טובות
ובעיקר איך למדנו לכבות
בובות בובות

שעות על גבי שעות נפלתי שמה בין הכיסאות
מאמין לכל נכשל, אומר "אמן" לתוצאות

הבנתי הכל, ואו, ישבתי שם סתם
מיותר כמו הסיכה על הכיפה של חנוך דאום
איך תלמדו אותי לסמוך על עצמי, לחתום על חוזים
לקלוט תרגשות שבפנים, לבנות יחסים
איך אדע לחיות בשלום? איך תלמדו אותי לחלום?
אתם לא יודעים חלום מהו

תודה לאל אני לא עוד רובוט
שתלמדו אותו לקרוא פקודות, שלום ורוב תודות!