אני חייב שמישהו יתן לי אוזן אמיתית ויקשיב לי רציתי לשתף אני סובל מחרדות פחדים לחצים כבר שנים..

אתה תיהיה בסדר, אם תטפל בחרדות

שואל השאלה:
איך מטפלים?

בבקשה, שלח לי הודעה..^^

שואל השאלה:
אני משתדל לעשות דברים שטוב לי תזונה. ספורט ככה אני מרגיש בסדר הם גורמים לי רק לרע הבית הזה לא נותן לי להבריא

כל כך מזדהה איתך ומבינה אותך לגמרי, אתה תיהיה בסדר אל תתן להם להשפיע עליך תעשה מה שטוב לך אולי תנסה לדבר איתם, ולגבי החרדות תלך לאיש מקצוע אתה חייב מישהו לפרוק אצלו לדבר איתו על מה שקורה איתך תיהיה מודע לעצמך מה אתה מרגיש בכל סיטואציה שאתה נמצא בה, מקווה שעזרתי

שואל השאלה:
רק שאני מגיע הביתה זה קורה אני מפחד שזה יעשה התקף לב או משהו אני רוצה לחיות

שואל השאלה:
למרות הצער אני בטוח שאם היה לאנשים את הסבל של כל יום היו מתאבדים במצב שלי אף אחד לא יכול להבין כמה זה מציק בנפש וסבל 6 שנים אם לא יותר

וואי וואי למה זה קורה לך שם מה יש שם שכל כך מרתיע אותך, האנשים בבית?

שואל השאלה:
זה מתבטא לי מאנשים במשפחה או שלא היה לי נוח איתם או פגעו בי בעבר קשה לי איתם אני יכול לא להיות אני שאני איתם בשניה אני מנסה להבין ממה אני סובל בהתחלה חשבתי זה סכיזופרניה אבל הבנתי שזה לא קרוב כי אני מודע לעצמי ומכחיש מראה שהכול טוב ליד אחרים אני לא מסוגל להגיד אני מפחד שישפטו אותי או יסתכלו עלי כחלש לא יודע מה לעשות

שואל השאלה:
עצם זה שאני סגור וכל היום מטייל לי בבית מישהו עם פיגור שכלי זה כבר משהו שמציק להבריא ועוד 6 שנים אמא שלי הביאה אותו שסבתא שלי נפטרה ופגעה בי יותר.. אבל זה לא מכוונות רעות אבל כרגע אמרתי לה את זה..

שואל השאלה:
פשוט לא היה לי נוח איתם אף פעם סגרו אותי גם

קודם הכל הכל בסדר.
כשהגוף בלחץ ובחרדה אז חווים דברים. ויש דפיקות לב מואצות ואתה לא מרגיש את הגוף.. זרמים בגוף ובכל מיני אופנים שהגוף משדר שהוא במצוקה.
זה הדרך של הגוף לבטא את מה שאתה מרגיש. וזה בסדר. כי זה אומר שהמערכות שלך בגוף תקינות לחלוטין.

חשוב מאוד לטפל בזה ויש המון דרכים.
*לקחת פסק זמן מהכל, הגוף צריך הרפייה, לשחרר את כל הלחצים ואת כל המתחים.
*לדבר על זה. מה מציק לך. מה מפריע לך. מה גורם לך ללחץ הזה. מאיפה זה נובע?
האם אתה דואג ממשהו?
*לדבר על זה עם חבר טוב / מטפל רגשי/ פסיכולוג.

חשוב מאוד שתבדוק את התזונה שלך. האם אתה אוכל בריא? מה מצב הויטמינים בגוף?

אני חושבת שכדאי מאוד לקחת פסק זמן מהעבודה ומהחיים. מה שזה אומר לתת לגוף לנוח. לישון מספיק לפחות 8 שעות בלילה.
וכמובן שאין לך אפשרות להדחיק את הבעיה. אתה צריך לשחרר אותה. חלק מהשחרור זה לדבר על הבעיות ולמצוא פתרונות. קח זמן לעצמך ותחשוב.
אל תמשיך בשגרה כאילו כלום לא קרה. זה הדחקה וזה לא מומלץ בכלל.


*תטפל בזה מצידך עכשיו..

אגב אתה יכול גם לכתוב כאן מהם הגורמים ללחץ שלך, מה מפריע לך,
זה בסדר תרגיש חופשי,
אנחנו בני אדם מותר גם להילחץ, אבל היי קח הכל בפרופורציה.
יש לי עוד מה לכתוב. אם תרצה כמובן

יואוו בן כצה אתה אם אפשר לשאול תקשיב אני מבינה אותך, אני נמצאת גם במצב שאני לא יכולה לסבול אץ המשפחה שלי ואפילו בדקתי אפשרות לאומנה רק חבל שאני לא מתאימה בגיל, בקיצור באמת בשביל לעזור לעצמך קןדם כל אתה צריך ללכת לאחש מקצוע שיעזור לך ושתרגיש בנוח לחשוף את עצמך, ואתה לא צריך להתבייש במי שאתה, אתה צריך להיות שלם בעיניך בסופו של דבר זה לא משנה מה אחרים חושבים זה שהם לא מקבלים אותך כמו שאתה זה בעיה שלהם לא שלך הם מפסידים ואני בטוחה שאתה לא חלש אף אחד לא מתמודד עם דברים כאלה בקמה כזאת אתה חזק אתה מדהים ותחהיה גאה בעצמך

שואל השאלה:
הסיוט הכי גדול שלי שהגוף יקרוס מהלחץ ויהיה לי איזה התקף זה קורה ממה שרשמתי יש לי דברים מוזרים נראלי יש לי מחלת נפש בלי קשר רע גם ככה בבית במקום אחר אין לי את זה

שואל השאלה:
כי אני כל יום לחוץ קשה זה שאני סגור בחדר וכל שניה אי אפשר לצאת לסלון שאם עושה לי רע בגללם

העבודה מלחיצה אותך?
או שזה סדר יום לחוץ ועמוס?
ממה אתה בלחץ?

שואל השאלה:
מהבית

אז להיות בבית לא עושה לך טוב בגלל אותו קרוב משפחה עם הפיגור? לא טוב לך להיות לידו?

שואל השאלה:
אני שותה הרבה מים ואוכל בריא שאולי זה ישמור לי על הגוף המסכן הזה אם הוא היה תלוי במוח שלי הוא היה מת ממזמן מזל שהלב זה האיבר היחיד שלא מקשיב לראש

שואל השאלה:
מאמין שהכול מלמעלה אבל משתדל לשמור על עצמי זה גם צריך..

אין ספק אתה דואג לגוף טוב.
אבל מה עם הנפש?
גם הנפש צריכה להיות רגועה..

מה מלחיץ אותך.. תשתף

בן כמה אתה?

שואל השאלה:
דוד שלי עם הפיגור שכלי פה מעצבן אותי שאני תקוע מלחיץ אותי המחשבה שאני לא יכול לצאת לסלון בלי לראות אותו ולחזור להיות סגור בבית שאמא שלי רבה איתו מעצבן כבר שאין לי חיים נמאס שהסכמתי לזה שהוא יחיה פה מגיל צעיר טוב זה לא היה תלוי בי יותר מידי שהייתי קטן פחדתי להתבטא לא היה לי נוח לדבר איתם פה במחשבה שאני מביך תעצמי כי ככה נתנו להרגיש זה ארוך.. המצב נמאס עלי וזה עושה כבר חרדות זה ככה שנים תביני.

שואל השאלה:
זה רק דוגמא קטנה לכל הרע שיש מחשבות על הבריאות דברים חיים דפוקים

שואל השאלה:
20

אני מבינה. זה לא קל להתמודד.
אם אתה רוצה תפנה בפרטי יהיה יותר נוח.
אני בונקר.

מה עוד?
תסביר הכל תיתן את כל הדוגמאות

אם אתה בן 20 למה שלא תצא מהבית?

שואל השאלה:
חשבתי על זה המון אבל בגיל כזה זה שגיאה למי שלא עשיר אפילו שזה שווה תבריאות אם לא ייפתר המצב זה מה שיקרה.. מקווה שהאיזון בבית לפחות יקרה.. מחכה לזה שהוא ילך מפה אף אחד ךא היה סובל שנים הטעות שלי שנתתי לעצמי לסבול זה הכול...

שואל השאלה:
תודה שמדברים איתי על זה..

וואי וואי תקשיב לברוח זה בכלל לא פתרון כי תמיד זה ירדוף אותך, תדבר עם אמא ב4 עיניים, זה לא הגיוניי אתה הבן שלה, תלכו לטיפול משפחתי תראו איך לסדר את המצב זה לא הגיוני זה אשכרה הבית שלך להרגיש לא בטוח ומוגן בבית שלך זה נורא ואיום, ותקשיב זה לאו דווקא נורא לעזוב את הבית בגיל כזה במיוחד במצב שלך הבריאות יותר חשובה ותלך לפסיכולוג אין לך מושג כמה זה יעזור לך

שואל השאלה:
גם שהייתי יותר צעיר הייתי בדת המשפחה שלי גרמה לי לחשוב שאם לא יעשה ככה יהיה ככה שמרתי שבת בייסורים בגללם כי חשבתי מה יגידו עד שיום אחד החלטתחי לא לספור אותם ולהשתיק אותם ם אוהב את ה' בדרך שלי ועשיתי דברים יותר טובים ואני בטוח שמבין אותי אני גם בן 20 ככה שיודע להתבטא יותר טוב ואף אחד לא יכול לדרוך עלי כמו שהייתי קטן אני חושב פשוט שהם היו טיפשים יותר ממני ולא אני הטיפש תמיד נתנו לי להרגיש כאילו אין לי דעה ואני הפחות מהם בגלל הגיל אבל הם היו הגדולים והמפגרים היום הם לא יכולים להתמודד עם האמת שלי

שואל השאלה:
אמא שלי צריכה לעזור לעצמה לפני שתעזור אני לא צריך תאוזן שלה יש לי חבר כמו משפחה שיודע כבר הכול עלי ואני מבין תעצמי יותר מפסיכולוג ומכיר אנשים שמדברים איתי גם כמו פסיכולוגים אני חושב שמיותר להגיד להם יותר ממה שאמרתי אם יפעל זה יהיה בטח שלא איתם הם יותר גרועים והיסטריים מהכול כל דבר נראה להם מוזר ולא יודעים לקבל דברים בגלל זה לא נוח לי איתם רק יגבירו תחרדות אני מעדיף להיות עם עצמי ולא לראות אותם בכלל אני לא הרבה ישאר פה אפילו שיודע שיום אחד יותר זה נורא

מה שאתה מסביר.
לא נוח לך להיות ליד המשפחה כי אתה לא מרגיש חופשי לידם לבטא את הדיעות שלך.
כאילו הם חושבים שאתה מופנם מצידם אתה סגור כל היום בחדר.
אבל הם לא יודעים מי אתה באמת.
אתה אומר שהם גרמו לזה בהתנהגות שלהם כלפיך?

שאלה: אם נגיד ותיפתח למישפחה.. תתחיל לדבר איתם. תעמוד על הדיעה שלך. אל תפחד. אל תקטין את עצמך לידם בגלל מה שהם אמרו
נראה לך שהמצב ישתפר?

אם אתה באמת רוצה לעזור לעצמך ולא להתמסכן על החיים שלך תיזור לעצמך שים פס על העולם ותעשה מה שבאלך די אם איך אני נראה מה יחשבו עלי די עם זה, זה כואב וזה קשה תאמין לי אני באה מאותו מקום אבל זו לא הדרך הדרך היא לעשות את אותה הסיטואציה יותר טובה לך

שואל השאלה:
היא בסדר ואוהב אותה ואוהבת אותי אבל הקטעים האלה לא מיותר... שתסדר תמצב עם אח שלה אחרי זה יהיה על מה לדבר איתה... באמת נהיה לי קליקים בגוף וסוכר יודע שזה מהנפש שאני רגוע אין כלום מתעורר בבוקר לרע

שואל השאלה:
היא בעצמה עם דברים דוצים ולא מרגישה טוב המשפחה הזאת עשתה שגיאות בהרבה דברים אני פשוט צריך קודם שיהיה טוב בבית אחרי זה השאר מה יעזור ללכת לפסיכולוג ולחזור לרע? בעבודה טוב לי 7 שעות ואז חוזר לחדר מרגיש כאילו אני גר בחדר לא בבית רוצה לחזור למקום שטוב בו

אולי תלך תגור עם חבר שלך דירה משותפת עם חברים, לפסיכולוג זה לא דבר רע הוא עוזר לך, להבין דברים ולפעמים לראות את המציאות שונה,

אתה חייב להשלים עם המציאות.
תסתכל איך זה גורם לך לצער.


תבין שהכל מהקב"ה. ואין דבר שקורה סתם והכל בשגחה פרטית מכוונת.

זה המציאות עכשיו. האח הזה גר איתכם.
אני מבינה גם שאתה לא מקבל אותו..

תפנים. ברגע שתקבל את המציאות. זה כבר חצי פיתרון לכל הלחץ והפחדים.

ותזרוק את הפחדים החוצה. אתה ילד גדול. ויש בך כוחות אדירים שאתה יכול להתמודד. ואתה נשמע גם אחד שמתמודד עם כ"כ הרבה. אתה חזק יוצר ממה שנראה לך.
אבל תיתן לרצון הטוב להשלים עם המציאות.
כי לברוח זה לא פיתרון

אתה רוצה לעזור לעצמך? באיזה דרך?

או ש.. אין ברירה תחפש מקום אחר לגור בו. תנקה את הראש מהמשפחה ומכל הפחדים. תצא עם חברים. תהנה החיים יפים. למה לדאוג כל הזמן?

שואל השאלה:
אמא שלי גם סובלת מתכננת להוציא אותו אבל התהליך נוראי וזה מתעכב יותר מידי זמן והמוח שלי נשרף בינתיים מחכים למשהו ולתשובה למעלה אין חברים שזורמים רציתי גם... אני לא יקבל כי זה מטריד ואף ילד לא היה מקבל אמרו לי שאני ילד טוב ממש אנשים היו מתים מזה אחרי יום אני שנים סבלתי אותו אתם לא יודעים איזה קשה ובעיות היה עושה לאמא שלי ודברים מזה נהייתי חולה רק מהחוסר שלווה והנחת שעשו לי פה.. אי אפשר להשלים עם דבר שמזיק זה לא בידיוק נכון... הכיוון שילך מפה ואני יסבול בינתיים...

שואל השאלה:
כל יום אומר לאמא שלי האדישות ממש מעצבנת זה..

אז זה גם פיתרון.
תתפלל לאלוקים שזה יהיה כמה שיותר מהר ושלא תסבול מזה

אבך למה לך למה לך לסבול זה לא מגיע לך, סתם שתדע אפשר לשנות הכל זו רק הבחירה שלך

שואל השאלה:
איך בידיוק בחירה שלי אני לא בחרתי לחיות כאן מרצון אין ברירה לפעמים עד לפני חודשיים הייתי שניים בבית יושן בבקרים הפרעות שינה חרדות ולא היה לי כסף לעזוב מה אפשר לעשות בורחים כמה אפשר? בסוף חוזרים לגורם הרע אומרים בשביל שדברים רעים יעלמו צריך לטפל בגורם הגורם נמצא אצלי בבית תגידי מה היית עושה נגיד?

אתה צודק לגמריי אני הייתי הופכת את העולם בשביל שיהיה לי טוב, הייתי מכניסה גורם שלישי שיעזור לדברים יותר להתקדם מהר ולעשות שילה משפחתית על העניינים שזה לא אפשרי לחיות ככה אולי תעשה להם זה הוא אני או הוא, תתחיל לפעול

שואל השאלה:
אמרתי את זה היא אמרה שבסדר אבל זה לוקח זמן שוב תודה

בשמחה מתי שתרצה תאמין שיהיה טוב יהיה טוב תחשוב בצורה חיובים אתה לא מבין כצה זה עושה טוב אלו הם החיים תמחד ימצאו דרך להראות לך עד כמה רע וקשה ואתה, אתה צריך לצחוק לקשיים בפנים ולעבור את זה כמו גדול, זה הקושי החרדה שמכניסה אותנו בתוך עצמינו ולא נותנת לנו לצאת החוצה להיות אנחנו, מקווה שעזרתי אתה גיבור אמיתי