2 תשובות
קודם כל, אלפבית פונטי אינו שם של שפה, אלא מתאר סוג של צורת הכתיבה של שפות רבות.
אלפבית פונטי הוא הסוג הנפוץ ביותר של צורת הכתיבה ברוב שפות העולם. מה שמייחד אותו הוא שכל סימן בשפה מתאר צליל שונה.
מנגד, קיים גם אלפבית ציורי, בו כל אות יכולה לתאר מילה שלמה, או חלק ממילה שלמה, כמו ה"סימניות" בשפה הסינית.
בנוסף, ישנה מערכת בינלאומית של אותיות אלפבית בהן חוקרי בלשנות משתמשים כדי לתאר באופן אוניברסלי איך נשמעים צלילים מסוימים, ללא תלות באותיות של שפה מקומית כלשהי. פרטים על כך בקישור למטה.
אלפבית פונטי בינלאומי הוא מערכת שתפקידה לייצג הגייה בכתב. לשפות רבות יש אורתוגרפיה לא-פונטית ואף מטעה, המציבה קשיים רבים בייצוג הגייה בכתב. אבל האלפבית הפונטי הבינלאומי לא כפוף לאורתוגרפיה של אף שפה, ואיתו אפשר לייצג הגייה של כל מילה בכל שפה. הוא אפילו יכול לייצג צלילים שייחודיים לאנשים ספציפיים, למשל הצלילים /s/ ו/z/ הם בדרך כלל מכתשיים, כלומר כשהוגים אותם קצה הלשון הקדמי נמצא מאחורי השיניים ומצביע עליהן, אבל אני הוגה אותם בין-שיניים, כלומר קצה הלשון הקדמי שלי נמצא בין השיניים, אבל אוזניים בלתי-מזוינות לא יכולות לשמוע את ההבדל, ובתעתיק צר הצלילים האלה מתועתקים [s] ו[z]. יש אפילו אנשים שמשלבים בו תווים לא-סטנדרטיים, למשל בעוד שהדרך הסטנדרטית לסמן טעם היא בגרש לפני הצליל הראשון שבהברה המוטעמת, אני מסמן טעם בכובע מעל התנועה שבהברה המוטעמת, כי קשה לי לדעת גבולות בין הברות. זאת גם הסיבה שאני כל כך אוהב את האלפבית הפונטי הבינלאומי.
באותו הנושא: