זה כנראה הולך להישמע נרקיסיסטי ושחצני אבל אני ממש לא מתכוונת לזה ככה, אין לי ממש דרך להסביר את זה. מאוד קשה לי חברתית כי

אני בקושי מצליחה להשתלב ולנהל שיחות עם ילדים "ממוצעים" עם אינטיליגנציה ממוצעת.
לפני שתצאו עליי, תנו לי להסביר את עצמי.
יש לי צורת דיבור שונה מאוד משאר הילדים, נקודת מבט שונה על החיים ותחומי עניין שונים מהם, ואני פשוט מרגישה שונה ואאוטסיידרית רק בגלל שהאינטיליגנציה שלי גבוהה יותר.
יש לי חברה אחת טובה שבאמת מבינה אותי ואני משתפת אותה כמעט בהכל, ועוד שני ידידים שהם בעיקר לצחוקים וכאלה.

אני באמת מנסה לדבר איתם, להצטרף לשיחות וכאלה, וגם יש בנות מאוד נחמדות בשכבה שלי, אבל אני פשוט לא מצליחה להתחבר איתן בגלל השוני הגדול בינינו.
כשאני מדברת איתו אני מרגישה שאני חופרת או שאני נשמעת חנונית או רצינית מדי ומתחכמת, ולפעמים אני אפילו מרגישה שהן לא מבינות מה אני אומרת מדי פעם ואז אני מרגישה שאני נשמעת שחצנית

אשמח לטיפים ועצות איך להצליח להשתלב בחברה ולהסתדר ולהתחבר גם עם ילדים ששונים ממני בתחומים האלה כי זה ממש קשה לי.