מדריכה ד בנות, רוצה לפרוש ההורים אומרים לחכות עד סוף השנה, והחברים אומרים ללכת ממקום שלא טוב לי

אני מדריכה כיתה ד בנות ואני רוצה לפרוש לא בגלל החניכות אלה בגלל שאני מרגישה לא קשורה.
הצתרתפתי לצופים בכיתה ט אחרי בני המושבים והלכתי לצופים כי רציתי מחוייבות אישית ומשהו שונה וקצת יותר רציני,
אני קיבלתי חניכות והשקעתי ממש בתחילת השנה
אבל לאט לאט הלימודים החלו להיות יותר עמוסים ויותר קשים,וגם לא קיבלתי תמיכה מהרשגד ומה שכבג.
חשוב לי לומר שאני לא גרה קרוב לשבט(במושב מחוץ לעיר) וזה דורש נסיעות ובנוסף אני לא עם אף אחד בבית ספר כי כולם בבני המושבים..בבית הספר.
יש לי חברים בצופים מהשכבה שלי אבל אני בכל זאת לא מרגישה שייכת כי בבית ספר אני לא יכולה לשתף חוויות ובצופים פשוט רוב הילדים בצופים מאותו בית ספר ומאותה עיר אז כשיש מפגשים אני בקושי הולכת כי זה נורא קשה.
חברות שלי בבית ספר אומרות לי שהן לא רואות אותי בגלל הצופים.
קשה לי כבר ללכת לטיולים קשה לי לבוא ולהרגיש לבד בצופים למרות שיש שם אנשים שאומרים שלום אני כבר הרבה זמן רוצה לפרוש אבל זה מרגיש שהרשגד רוצה שאני אשאר רק בגלל האינטרסיים,
אני מגיע רק בשביל החניכות ואני כבר מנסה להרים את עצמי כל פעם בישביל החניכות אבל זה פשוט קשה יותר ויותר. אני לא יודעת אם אני צריכה להישאר עד סוף השנה .. או לפרוש עכשיו ..