באיזה שלב בחיים הם נעשים יותר קלים?

הם לא
פשוט לומדים להסתדר ומתחשלים

כשמתים

אני אגלה לך משהו... עכשיו את בשלב הקל בחיים. כי בצבא ובאזרחות בפרט הרבה יותר קשה

שואל השאלה:
אני כבר סטודנטית שנה א'

בשלב שבו את מחליטה לשנות את מה שלא טוב.
ואם את לא יודעת איך משנים, אפשר ללמוד את זה.
כך שזה בכל גיל.

שואל השאלה:
מה לשנות.
מוציאה את הנשמה שלי בתואר שמרושש אותי, כנראה שכל החיים גם אגור בשכירות כי מאיפה אגרד 2-3 מיליון עכשיו לבית נורמלי. אפילו כסף למשכנתא אין לי.
מאז שחבר שלי נפרד ממני אני רבה עם המשפחה והחברות בלי סוף.
אני עובדת ב2 עבודות
ובקיצור החיים בזבל והפח סגור

בעיקרון.. הגעת לשלב שהחיים נעשים רק יותר קשים וצריך ללמוד ולהסתדר איתם, לעשות דברים שכיף לך, ולאהוב את החיים שלך.
החיים שלך קלים כשאת בגיל ההתבגרות.. ואז את חושבת שהחיים שלך בזבל אבל לא. ( כי את עדיין ילדה קטנה שלא מבינה מה מצפה לך בעתיד)..

את יכולה לפרט קצת יותר, נגיד בת כמה את ואם את שנה א' אז למה כבר עזבת את ההורים?
נגיד אני בן 23 ועדיין לא התחלתי ללמוד אבל כן עבדתי קיבלתי את המענק של המועדפת וחסכתי כדי שיהיה לי לתואר וגם להשכיר דירה.. לקנות דירה זה באמת בלתי אפשרי, אבל זה לעתיד היותר רחוק. כשתמצאי מישהו רציני לעתיד תתחילו בלגור ביחד ולאט לאט לחסוך עד שמגיעים להון עצמי של לפחות 30% מערך הדירה (אגב לא חייבים לקנות דירת 4 חדרים בצפון ת"א, אפשר להסתפק בדירת שלושה חדרים בבת ים שעולה 1,100,000)

שואל השאלה:
את יכולה לפרט קצת יותר, נגיד בת כמה את ואם את שנה א' אז למה כבר עזבת את ההורים?
אני גם בת 23, עזבתי את הבית כי קשה לחיות עם ההורים עם כמה שאני מתה עליהם. הם מהטיפוס שכובל אותך לבית. אין את החופש שאתה מצפה שיהיה לך בגיל הזה.
עשיתי מועדפת, חסכתי את המשכורות של הצבא, זה מספיק לי לתואר ולגרד את השכירות.
אני גרה באשדוד והדירות פה יקרות בטירוף, דירה במיליון מאה אפשר למצוא באזורים הנידחים בעיר שכולם רק מחפשים איך לברוח מהם כי אלה דירות מוזנחות, אבל בגלל הביקוש לדירות חושבים שהדירה שלהם שווה מיליון ושקל לא הייתי שמה עליה. עדיף לישון באוהל...

אבל אין מה לעשות, זה השלב הזה בחיים שצריך להתפשר. ההורים שלי אמרו לי שכשהם רק התחתנו ועדיין היו בלי ילדים הם השכירו דירה מוזנת שכל הקירות היו עם סדקים והיו להם ג'וקים בשירותים והבית בכלל היה במרתף. אבל בזמן הזה הם החליטו שהם נטו חוסכים כדי שיוכלו להגיע לדירה.
אני לא אומר לך עכשיו לגור בתת תנאים אבל לפחות בשלב הזה שאת רווקה ואין לך חבר את יכולה לחזור לגור עם ההורים. לפחות לשנה אחת (אם את משלמת 2500 שכירות כפול 12 חודשים כבר חסכת 30,000 שקל) ככה גם תוכלי לעבוד רק בעבודה אחת להתרכז יותר בתואר ולחיות בצורה קצת יותר נורמלית. אני יודע שזה קשה אבל זה שלב בחיים שצריך להתפשר. ההורים שלי נותנים לי את החופש שמגיע לי אבל למרות הכל אני מבין אותך, אני מת לעבור לת"א בלי שיהיה לי אף אחד על הראש (אני בארון ואני מת להביא גברים הביתה אבל לא יכול) ולמרות הכל אני מתאפק כי אני יודע שזה ישתלם לי בעתיד