מתי השלמתם עם זה שאף פעם לא יהיו לכם חברים?

מעולם לא...
יש לי

ברגע שהבנתי שלא כל כך אכפת לי כבר מזה

אני מאמינה הרוב בחברות עם אגו כלומר הוא צריך משהו ממני אני צריכה ממנו, חברות אמיתית? לי יש חברה אמיתית אחת 14 שנה כבר שהיא כל העולם שלי חוץ ממנה עוד כמה אבל זה לא באמת וצריך להשלים עם זה

שואל השאלה:
בעיניי כל האנשים רעים

יש לי חברים אבל גם אם לא היה בחים לא הייתי מסכימה עם העובדה הזו
רק בגלל שאפשר לשנות אותה ואם את מחליטה שאף פעם לא יהיו לך חברים אז הבעיה היא בך.
את חייבת לשנות את הגישה שלך

שואל השאלה:
אין בי שום בעיה
אני ניסיתי ליצור קשר, ניסיתי לדבר. אני לא מתבודדת כזו שכל היום יושבת בצד.
אין שום צעד מהכיוון השני. ממש כלום.
אם אנשים לא רוצים להיות חברים שלי, בעיה שלהם.
יש לי מוזיקה, יש לי ספרים ואני מסתדרת מעולה לבד.

בעיניי מי שחושב או רוב מי שחושב שכל האנשים רעים ושאין כזה דבר חברים הוא אדם עם דרישות גדולות מדי מאנשים.. דרישות שאני בספק שהוא יכול לדרוש מעצמו. או אדם שלא מצליח לראות את התמונה המלאה בסיטואציות מסויימות. בי אף אחד אף פעם לא "בגד" או משהו כזה ואת כל החברים שלי אני מגדירה כאמיתיים ויש לי די הרבה חברים כבר יחסית הרבה זמן. הם אף פעם לא אכזבו אותי מספיק בשביל שאחשוב שזה מתוך רוע או רצון להזיק לי או מחוסר אכפתיות אלי לפחות לא באופן מודע ומבחינתי זו חברות אמיתית. כנראה שזה כי אני שונה מהאנשים שאומרים את זה ותופסת את הסיטואציות אחרת ואני לא מזלזלת במה שאתם חווים אבל אני חושבת שבעקבות זה כדאי גם להבין שההגדרה הזו שלכם היא לא על האנשים עצמם אלא על החוויה האינדיבידואלית שלכם וזו הבנה שבעיניי חשובה כי היא משנה את כל הדיון.
ואם הכוונה לזה שפשוט לא נוצרים קשרים עמוקים- זה דבר שבאמת קשה למצוא ואני חושבת שזה רחוק מלהיות כי אנשים הם רעים.. אלא פשוט כי לכל אחד מתאים חבר נפש מאוד ספציפי בדרך כלל וקשה למצוא אותו. אני חושבת שבשביל למצוא כזה כדאי להסתובב עם אנשים שעוסקים באותו תחומי עניין שלך ולהיות איתם באיזושהי מסגרת. תחומי עניין קושרים טוב בין אנשים.

שואל השאלה:
חברות שלי שהיו לי מסננות אותי קבוע,
אמרו לי "כן, כן צריך לשמור על קשר."
לא עשו שום דבר
והיו להן אלף תירוצים למה הן לא יכולות להיפגש. תמיד הן עסוקות, תמיד יש משהו.

אז אני אומרת שבאמת לא צריך. אני החלטתי שאני יותר לא רודפת אחרי אנשים, שהם ירדפו אחריי ואני אחליט אם בא לי להיות חברה שלהם או לא. ככה הכי טוב.
נמאס לי להיות זו שרודפת אחריי אנשים, למה מי הם בכלל?
אפשר לחשוב שאני סובלת כשאני לבד.
אין אנשים עם תחומי עניין כמו שלי בצבא.

אהבתי שאמרת שמי שלא רוצה להיות חבר שלך בעיה שלו. לפחות יש לך כבוד לעצמך ולא תתרפסי כדי להיות חברה של מישהו או מישהי.
בדידות שהיא מבחירה, אין בה שום דבר שהוא רע, לפעמים אנשים מעדיפים להיות לבד וזה מה שעושה להם טוב. גם אני לא אוהבת המולה והרבה אנשים. לפעמים אני אוהבת להיות לבד. את צריכה להרגיש שחברים שלך רוצים את הקשר איתך ולא שהם ירגישו שהם עושים לך טובה.

שואל השאלה:
זה בדיוק מה שאני מדברת עליו.

בשנה האחרונה הבנתי את זה אבל אני אף פעם לא אהיה שלמה עם זה

אני השלמתי עם זה שאף פעם לא תהיה לי חברה

זה המצב שלי כרגע אבל האם השלמתי עם זה? לא. לעולם לא אשלים עם זה, אני לא יושבת בבית ומתלוננת שאין לי חברים אני בטיפול אצל פסיכולוג ואני מאמינה שהבעיה שלי תיפתר.

לפני כמה זמן אבל אז חשבתי שבכל זאת זכיתי בחברה ועכשיו אני בדרך ללסדר את החיים שלי סביב העובדה שבעצם לא

זה כמו לשאול "מתי השלמת עם זה שאת בעצם חתול סגול מכוכב ריפטוס 84?"

והתשובה לזה היא

אף פעם לא רציתי חברים בבית ספר אז אני מניח שמתמיד

תלמדי להבין שזה לטובה שאין לך חברים. אולי בזכות זה תצאי יותר מחושלת ומחוזקת. אני למשל 7 שנים בלי חברים (בת 16) אני לא אגיד שזה לא מפריע, אבל אין מה לעשוצ. לכל אחד יש בעיה בתחום אחר.

את צודקת אסור לסמוך על אף אחד חושבים שאין לי הרבה חברים אבל אני מעדיפה ככה מאשר להיות עם הרבה חברים וצבועים

#dragon

זאת ממש לא הדרך לשים קישור, יש מקום מיוחד לזה.
הקישור שלך דווקא כן עניין אותי, אבל אני מהפלאפון והסתבכתי שעה עם ההעתקה של זה.

יש מצב את שמה את הקישור שוב?
מעניין אותי מה זה...

הבנתי לפני כחודש... זה לא באמת משנה.
אבל יש רק חברה אמיתית אחת שאנחנו נפגשות רק פעם בחודש וזה בקושי, אבל זה טוב לי שתהיה רק חברה אחת.
גם כשאין לי אותה, אז יש לי ספרים ומוזיקה וזה מספיק לי לגמרי

לפני שבוע... שהבית ספר הריץ עלי שמועות שאני שרמוטה מאז אני לא מתקשרת עם אף אחד גם לא עם המורים

טוב השאלה שלך ממש מייצגת את החיים שלי בתקופה האחרונה, שרק אצלי זה גם מתבטא בלהכיר בחורות שמתנהגות כאילו הן מתות ומתאהבות ואחרי שבוע נעלמות, החברים שלי כבר לא בקשר איתי כי פחות רציתי לצאת, אני אישית הייתי הולך לבד בשישי לשתות בברים בלי אף חבר, כן יחסים בני אנשים זה דבר חשוב ואנחנו אנשים שנולדו להיות בקרב אחרים אבל אני חושב שאם את באמת מאמינה שאפשר להתקיים לבד בעזרת מה שאת אוהבת ועושה זה יכול לעבוד מעולה ואל תקשיבי לכל הפוליטקלי פייק קורקט שאנשים אומרים.

שואל השאלה:
אני לא סובלת פוליטיקלי קורקט.

את האמת רק השנה התחלתי להפנים את זה, לפני שנה עוד היה לי קצת תקווה

קשה להשלים עם זה..

לפי דעתי זה לא נכון כי כמו שאנשים יכולים להיות רעים הם גם יכולים להיות טובים. תחשבי על זה כך: במטמטיקה בשביל שתתקיים משוואה צריך שהמשוואה עצמה תהיה מאוזנת (כלומר יהיה שיוון בין איברי המשוואה) לדוגמא: 6=3x, אז בשביל שהמשוואה תתאזן אנחנו נקבל x=2 ואז יהיה לנו "פסוק אמת" ובידיוק כמו אנשים: כמו שיש בהם רוע יש בהם גם טוב (כי בשביל שרגש תקין יוכל להתקיים צריך איזון בין הרגש החיובי לרגש השלילי) ולפעמים צריך למצוא את הטוב הזה ויכול להיות שאת פשוט נמצאת בחברה שהיא לא כל כך טובה ולכן את אומרת שאנשים רעים+שאת השלמת עם זה שלא יהיה לך חברים אבל אם את תחררי את התפיסה הזאתי שאנשים רעים ותנסי באמת לראות את הטוב והאמיתי שבהם אז יהיו לך חברי אמת וחברים שהם לא מזוייפים.
מקווה שעזרתי :)

האמת אני עדיין לא משלימה עם זה... למרות שכל פעם אני נפגעת מחדש

שעליתי לחטיבה

שפשוט הבנתי שאין לי באמת כל כך חברים, שאני יכולה לצאת לבלות איתם אחרי בית ספר. לספר להם איך אני מרגישה. דברי םשחברים עושים.