אני חושבת שאני מתחילה להיות אנורקסית

תפני למישהו, דברי עם המשפחה שלך על זה ונסי להתגבר על זה איכשהו, אל תתני למחלה הזו להרוס אותך

מה שכתבת מתאר אותי כל כך טוב! מזדהה איתך כל כך. גם אני כועסת על עצמי אם יש לי התקפי אכילה ואז אני לא אוכלת כלום עד היום למחרת, גם אני לא מצליחה להקיא וגם אני כועסת על כל העולם.
לי הציעו ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר שמומחה בתחום, זה יכול מאד לעזור רק שאני התנגדתי לקבל טיפול אבל את יכולה לנסות, אולי זה ישנה אותך.

וואו בבקשה תעשי עכשיו את הצעד של לקבל טיפול כי את צודקת, את באמת נכנסת לתוך הפרעת אכילה וכדאי לך מאוד לנסות לעשות עם זה משהו ממש עכשיו ולא לדחות את זה. זה לא משתפר לבד, כמו ששמת לב את לא יכולה לאכול ארוחת צהריים בלי להעניש את עצמך אחר כך. כמו שכבר קלטת, את גם עצבנית וזה גם נובע מכל מה שקורה סביב האוכל.. זה קרה לי גם, עצבנות שנמשכה יותר משנה וזה היה פשוט נורא! זה רק מדרדר, האשמה שאת מרגישה אחרי אכילה תתחזק, הדחפים להרעיב את עצמך ולעשות ספורט יתחזקו, ההלקאה העצמית תתחזק, תפני לטיפול, תבקשי עזרה, זה לא חולף עם הזמן. בטח כבר הספקת להבין שהכל נשלט לפי כל זה- מה שתאכלי, איך שתרגישי, מערכות יחסים עם אחרים, זמן פנוי שמנוצל לדברים שמשמשים את המטרה, דברים שבעינייך פוגעים במטרה ובדרך אליה מפסיקים לקרות, פחות יציאות מהבית, רצון להסתגר ולישון ולהתנתק. כל היום בתוך הראש רק אוכל קלוריות ומשקל. מה אכלתי

זה נשלח בטעות ואני לא מצליחה לערוך אז אני ממשיכה פה
מה אכלתי, מתי, שיט למה אכלתי את זה, לפני כמה זמן אכלתי, מתי לאכול פעם הבאה, כמה קלוריות יש בזה, כמה קלוריות כבר אכלתי, יש שבוע הבא x אז אני חייבת לרדת x קילו עד אז, אני מוזמנת למסעדה אז אני חייבת לפצות על זה כבר מעכשיו מראש/אחרי האכילה.. זה רק ממשיך וממשיך.
תפני לטיפול. זה גיהנום, זה כמו כלא, זה להיות מתה מבפנים