אני דיכאונית ואני אשמח לעצה טובה

אז ככה אני דכאונית כבר שנה וקצת ואני בדרך לצאת מזה הרבה חברים עוזרים וגם העובדה שזה בגלל הגיל שאני נמצאת בו עוזרת מאוד אבל המשפחה שלי נמצאת במשבר שבו אבא שלי ואמא שלי כל הזמן רבים ואני מניחה שזה בסדר כשההורים רבים קצת אבל ההורים שלי הם מקרה שונה... אבא שלי נמצא בבית רק בסופי שבוע כי הוא כל הזמן בנסיעות לחול בגלל העבודה שלו ובנוסף לזה הוא כל הזמן מתעצבן על אמא שלי מכל דבר.. הדרך שבא הוא מתייחס אליה ממש ממש מעצבנת אותי, ואיך שהיא כבר רגילה לזה... ולא רק זה הוא גם לוקח דברים שלא קשורים אליה בכלל ומאשים אותה כאילו הבן אדם הראשון שיש לו להאשים זה אותה. אחותי חושבת שהם הולכים להיפרד ואני משתלת לא לבכות כל לילה רק מהמחשבה הזאת. ולא רק זה בגלל שאבא שלי חושב שהוא לא מבלה איתי מספיק זמן ולכן אנחנו יוצאים לטיול לצפון בעוד כמה ימים ואני פשוט רוצה להשאר בבית ולהנות עם חברים שלי אבל הוא לא מסכים לי להשאר... אני אוהבת את אבא שלי אבל ללכת עם המשפחה שלי לטיולים זה ממש מרגיז כי אבא שלי מתעצבן ואז זה סיוט אחד גדול לכל המשפחה. איכשהו זה מגיע למצב שכל דבר זה באשמת אמא שלי. ולפני שתשאלו לא הוא לא מרביץ לה. כן כבר ניסיתי לומר לאבא שלי שאני רוצה להשאר בבית ולבלות עם חברים. ולא לא אמרתי לא שאני שונאת את הדרך שבא הוא מתייחס לאמא שלי ואני גם לא רוצה לומר לו כי הוא פשוט יאשים את אמא שלי שהיא אמרה לי לומר לו את זה... אני רק רוצה שהכל יהיה טוב מה לעשות????