הייתם רוצים להיות חברים של עצמכם? מבחינת ההתנהגות שלכם?

מאוד.

ממש לא

כן אני מרוצה מהאופי שלי

כן, מאוד

לא חושבת

ממש ממש לא.
אני עד עכשיו לא יודעת איך חברות שלי סובלות אותי, יש לי אופי ממש קשה ומסובך.

וואי חח כשאני חושב על זה אין לי מושג.. בעקרון אני מצחיק וזורם אבל יש לי קריזות.. להיות חבר של עצמי.. שאלה קשה.

כן! אני ממש נחמדה לחברים שלי :)

כן

כל כך כן! ממש אוהבת את האופי שלי

איכס לא

כן

*לא*

לא אני אגויסט.
ברגע שאני לא מפיק מאדם שמולי תועלת אני אפסיק ליצר אותו קשר.

וואוו הלוואי והייתה לי חברה כמוני

כן

וואו.
כל כך כן.
אני אשמע ממש נרקיסיסטית עכשיו כנראה אבל אני רואה את עצמי כבן אדם מאוד תומך ומאוד אמין.
אין לי סודות או משהו שאני מסתירה, אני כתף מאוד טובה לחברים הקרובים שלי, אני מוזרה ומצחיקה ואופטימית.
חוללתי בעצמי שינוי רציני בשנים האחרונות, וזה בעיקר בזכות חברות שהשגתי השנה.
ממש הייתי רוצה חברה כמוני, אני גם כל כך רגילה להיות הכתף, הייתי שמחה להיות הנשענת מידי פעם, למרות שלרוב אני לא מרגישה צורך בתמיכה.
אני אוהבת את עצמי ומרוצה מהאופי שלי, ולדעתי זה דבר חיובי.
אני חושבת שאני חברה ממש טובה.

כן הלוואי שאפגוש מישהי עם אופי כמו שלי
רק פחות טובה חח
זה יהיה מעצבן

hell no
אני עצבני בקטע מפחיד ואני מתפוצץ מכל שטות.

כן

כן.
אני מנסה להיות כמה שיותר טוב ביחס שלי לחברים שלי

כן
הייתי מבינה אותי ואף אחד כמעט לא מבין אותי (לפחות לא ילדים בגיל שלי)

כן. אני מאוד נאמנה לחברות שלי, ואני מסוגלת להלחם עד טיפת הדם האחרונה שלי בשבילם

לא, כל החברות שלי אומרות שאני לא מספיק טובה אז לא הייתי רוצה להיות חברה של עצמי..

לא, כנל מה שכתבת

מצד אחד אני ממש זורמת בנוגע לצחוקים
מצד שני אני ממש מתוסבכת ואני יכולה לכעוס על אנשים ללא סיבה
וואלה לאדעת אחלה שאלה

האמת שכן

כן

כשחושבים על זה אני ואני לא נסתדר.
יותר מידי דרמות.