הייתה אתמול מסיבת קייפופ

אוי.. מצב בעייתי אה?
אני אגיד לך משהו, טעויות כאלו קורות, את לא צריכה להיות קשה עם עצמך כל כך. עכשיו זה נראה ענקי, אבל במבט אובייקטיבי בעתיד תראי שזה לא כזה נורא.. הביטחון עצמי שלך נמוך, וזו הבעיה היחידה. במקום להרגיש כל כך נורא נסי להחמיא לעצמך, זה לפי דעתי מה שימנע מהחוויה לחזור על עצמה.
חבר שלך, למרות שכעס עליך, אוהב אותך מאד לפי מה שתיארת, מאד מאד, אז אני חושבת שמהר מאד הוא ישכח את מה שקרה..
באמת שאל תלחצי ותרגישי רע כל כך, גם אם לא רקדת שם, זה בסדר; ריקוד זה לא משמעות מסיבה בהכרח והעיקר שהיית במקום שרצית.. עם מישהו שרצה להיות איתך..

אוקיי תקשיבי, פעם הייתי בדיוק באותו מצב. היה לי ממש קשה לרקוד במסיבות או סתם עם חברות. וכל אחרי סיטואציה כזו הייתי עושה את כל הדרך הביתה בבכי ושנאה עצמית, לימדתי את עצמי לשנוא את עצמי כי לא הייתי מסוגלת לעשות דברים. שזה הכי גרוע. כי רציתי ממש והייתי צריכה לסמוך על עצמי שאם לא הצלחתי העיקר שניסיתי. ובכך שניסיתי אני צעד אחד קרוב יותר למטרה. שינוי לא קורה ביום, זה תהליך וזה קשה, אז תתני לעצמך קרדיט על זה.
ככה שהדרך התמודדות שלי בהתחלה הייתה לדחוף את עצמי עד קצה היכולת, עד שהייתי מתמוטטת ובכל זאת לא מצליחה. כשראיתי שזה לא עובד ניסיתי משהו אחר. החלטתי לקחת את כל החוסר ביטחון איתי, כמו חברה דמיונית זה נשמע ממש משוגע אבל זה באמת עוזר. לקחתי את החוסר ביטחון איתי וכאילו אמרתי לו סבבה, אתה לא תפריע לי יותר. אני אכנס ואני ארקוד ואתה רוצה להסתכל עלי? תסתכל. אבל אתה לא תמנע ממני. בוא נרקוד ביחד. וזה עזר. אז בהתחלה הייתי רק זזה מצד לצד ועכשיו אני קצת יותר חופשיה. האמת גם שהתחלתי לשתות לפני מסיבות, אל תלמדי ממני. זה מעצים את החוויה מבחינתי.
מה שאני מנסה להגיד וסליחה שאני חופרת זה שיש לך כל זכות בעולם לעמוד בצד ולפחד לרקוד. תתני לעצמך, אל תילחמי בזה. חבר שלך היה צריך להיות איתך ולהבין ולא לרדת עליך ולתת לך לבכות. אבל מצד שני תנסי להבין גם אותו כי קשה לנו להבין בעיות של אחרים. אנחנו יכולים להבין רק דברים שאנחנו עוברים. אנחנו יכולים לנסות להבין דברים חדשים, אבל יהיה לנו קשה להבין במאה אחוז. הבעיה היחידה איתו זה שהוא לא ניסה להבין.
תדברי איתו, תגידי לו זו אני. יש לי כך וכך וכן פחדתי לרקוד. אז לא התחשק לי. אבל רציתי ללכת ותודה שבאת איתי אני מעריכה את זה. אני פחות מעריכה שלא הבנת אותי, שנתת לי להרגיש כמו חרא והקשית איתי למרות שמספיק שהקשיתי עם עצמי. תראי מה הוא יגיד. תשאירי מסביבך רק אנשים שאפשר לסמוך עליהם אנשים ששווים את זה, את מדהימה תמיד תזכרי. עם ובלי החוסר ביטחון ואני בטוחה שחבר שלך אוהב אותך ושכל זה נבע מהתאכזבות שהוא רצה לרקוד. אבל תזכרי יקרה שהוא לא היה בסדר וכדאי שתדברי איתו על זה.

אני ממש מצטערת שחפרתי ואל תקשי על עצמך, זה קורה לטובים ביותר.

אני מדברת ברצינות-
את יכולה לשתות לפני קצת (2/3 שוטים)

אני האנונימית מלמעלה - בפעם הראשונה ששתיתי לפני מסיבה הייתי ככ משוחררת היה לי ככ כיף שפעם אחרי זה לא שתיתי וכבר לא פחדתי לרקוד כי זכרתי שכששיתי שמתי זין ונדבקתי בתחושה הזאת

שואל השאלה:
אני בת 14, אני לא יכולה לשתות.
חבר שלי כן ביקש סליחה ומחץ אותי בחיבוק כשהוא שם לב שהוא הרים עלי את הקול.. הוא גם התחנן לסליחה כל הדרך חזרה והוא לא הפסיק לנשק ולחבק אותי..
כשהיינו במסיבה הוא דווקא עשה רושם שהוא הבין אותי טוב ולא זז ממני מטר בלעדיי, הוא אמר "אני מבין שאת מתביישת, אבל בשבילי, בבקשה, לפחות תלמדי אותי ריקוד בקטנה ואני כבר ארקוד לבד"

אני הייתי אומרת לו אני מצטערת שאכזבתי אותך במסיבה, אבל אתה צריך להבין שלא יכולתי.. שלא יכולתי לדחוף את עצמי לרחבה וניסיתי
אני בטוחה שנלחמת בעצמך בראש וזה כבר משהו