פריקה.. פליז תעזרו

זה כאילו לחיים שלי אין ערך יותר. הכל אותו דבר, דיכאוני ומשעמם.
אני לא מצליחה להכריח את עצמי לעשות שום דבר.
ובגלל שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעשות דברים שאני צריכה,
אני לא מספיקה לעשות דברים שאני רוצה.
אני לא מתרגשת יותר מכלום.
מצד אחד, אני שמחה שאני לא לוקחת יותר דברים קשה,
מצד שני לפעמים הלוואי והייתי מסוגלת לדאוג מדברים שכולם מסביבי דואגים מהם.
יום אחד אני בוכה שאני לא מסוגלת יותר ושנמאס לי,
יום אחרי זה אני אומרת לעצמי שלכולם יש בעיות ואני סתם מתבכיינת ועצלנית.
אני כבר לא יודעת מה לעשות, לא יודעת עם מי לדבר, אני רוצה שמישהו יכוון אותי.
שיגידו לי אם אני יכולה לצאת מזה או לא, ואם כן - איך?!
אני כל כך הרבה זמן במצב הזה שאני כבר לא רואה איך אוכל לצאת ממנו,
אני כבר התרגלתי שזה פשוט החיים שלי.
אני לא רוצה להתרגל לזה!
אני רוצה לצאת מזה
אני רוצה חיים נורמליים, אני רוצה לתפקד כמו אנשים נורמליים!
אני רוצה שגם לי יהיה איזה שהוא חלום שאני אלחם בשביל להשיג אותו, שגם לי יהיה משהו שנותן לי חשק לקום בבוקר, משהו שאני אחכה לו, שיתן לי מוטיבציה שיחזק אותי.
אני רוצה לחזור להאמין שיש לי סכוי לקבל חיים רגילים ולהיות מאושרת.
אבל איך ?