אבא שלי מכה אותי..

כמו שאמרת רק תלכי לפסיכולוג... והסיוט נגמר! אבל מה זאת אומרת עוזבת את הבית? גיל 17?

שואל השאלה:
יש לי דירה על שמי.. כרגע אני אתגורר שם עד שאשיג מספיק כסף כדי להשכיר דירה משלי ולא לחיות על חשבונם יותר בחיים..

אל תפחדי תתלונני גם אבא שלי היה מכה אותי עד שהוא הבין שאני מספיק חזק כדי להחזיר לו והוא מצטער על זה בגלל שאת בת אני ממליץ לך להתלונן ותאמינימלי שבסוף הכל יסתדר צריך אומץ לעשות את זה אבל את חייבת

אל תעברי דירה בגיל כזה רואים שנדפק לך קצת המוח פסיכולוג לא יעזור לך את צריכה מנוחה ואת צריכה להרגיש מוגנת

שואל השאלה:
תודה אתם מדהימים

באמת שאל תלכי לפסיכולוג זה יתן לך הרגשה שכאילו את באמת לא בסדר הכל טוב איתך את צריכה ביטחון למקום שתרגישי בו מוגנה אני באמת מבין אותך אל תתני לכסף לשבש אותך מה שנקרא בריאות ונשמה לפני הכל באמת נכנסת לי ללב

הבנתי ממך שהוא משקיע בך והכל ועוזר אבל זה כבר לא בשגרה.. רוב האבות משקיעים ועוזרים אבל לא מכים..
אני ממליצה לך לפחות להוציא צו הרחקה

אנונימי אתה היית אצל פסיכולוג? לדעתי כן כדי לה ללכת אבל שתבקש פסיכולוגית, הרבה יותר קל להתמודד עם דברים ולהבין אותם כשמדברים על זה עם מישהו שמבין ולא שופט
אני מצטערת שנאלצת לעבור חיים כאלה.. אני כל כך שמחה שעכשיו את עומדת לצאת לדרך חדשה
אבל עדיין תצטרכי לעבור במסלול של הצבא אלא אם תוציאי פטור
עדיין לא קיבלת צו ראשון?

אימא שלי הייתה ילדה מוכה והתאבדה מסבא שלי (אבא שלה) מזה וזה שיבש אותה לגמרי בהמשך החיים שלה...
יש לי ניסיון עם זה, אל תשתקי על זה תדווחי עליו שעוד תוכלי ובעוד שזה מתרחש אין לו שום זכות להכות את הבת שלו לא משנה מה, וזה דבר די ברור.

עדיין יש לך הזדמנות לדווח
לגבי הפסיכולוג, זה באמת בסדר גמור ללכת, זה מישהו שתוכלי לספר לו מה את באמת מרגישה
ואל תפחדי מהתחלה חדשה, זה אפילו מצוין, קצת זמן לעצמך, ומחשבות על המשך הדרך :)

קרה לי בדיוק אותו דבר בואי לפרטי אם את רוצה לדבר

מלבד האינטרנט סיפרת על זה למישהו?
פנים אל פנים, לפרוק מול מישהוא שמקשיב לך?
ברור שפסיכולוג שיעזור לך להתגבר על הדברים שעברת זה חשוב, אני מניחה שאת חיית בפחד תמידי ושאהבת את אבא שלך שמרות מה שהוא עשה... אולי את אפילו חשבת באיזה שהוא מקום שזה מגיע לך, אבל זה לא. לאף אחד לא מגיע להיות במצב הזה. אני חושבת שזה שאת עוזבת זה צעד ענק אבל את בכל זאת בת 17. את עברת המון ולמרות כל זה את לא צריכה להיות לבד. אם תהיי לבד ותעבדי בשביל שכר דירה את מבינה שאת לא תסיימי בית ספר עם תעודת בגרות. את תזרקי את העתיד שלך לפח. לדעתי הכי מומלץ לך לעבור לפנימיה, תהיי בחברה של המון אנשים שיעזרו לך להתגבר על הפחד שהיית שרוייה בו. בנוסף לכך יהיה לך (לפי דעתי) פגישות עם יועצים/פסיכולוגים שיש בדרך כלל בפנימיות וכמובן שלא תחיי על חשבון ההורים שלך.

אם את מאמינה שפסיכילוג יעזור לך אז למה לא לנסות, בהצלחה לך

הכל יהיה בסדר, את תדאגי, זה שאת מודעת לזה שזה לא נורמלי זה כבר חצי פתרון. עכשיו את צריכה להתמקד בטוב ולהתחבר רק לאנשים טובים, תבחרי ממש בפינצטה את הקרובים אליך. אין בעיה להתיחס לכולם יפה אבל את אלה שיהיו ממש קרובים תהיי זהירה שלא התחברת לאיזה אלכוהוליסט או בן אדם אלים ואת תראי את זה כבר בדיבור- אם את מרגישה איום מצידו פשוט תתרחקי. (גם עם בנות)

נכון שמה שעברת הוא קיצוני אבל מהשאלה שלך נשמע שאת בחורה עם ראש על הכתפיים למרות שאבא שלך עשה לך רע את עדיין מעריכה את הטוב ממנו וזה מאוד מראה על בריאות נפשית מצידך

לגבי פסיכולוג- אל תיקחי אותם כזה ברצינות כי לא באמת אכפת להם מימך- עצה של חברה טובה אמיתית יותר שווה מפסיכולוג עם שם עולמי. כי בעיות רגשיות פותרים רק עם אהבה אמיתית ואכפתיות. אם את מוצאת מישהי שאת מכירה כבר טובה די ארוכה ואת מרגישה ממש בנוח תספרי לה וזה תכלס יותר ירגיע אותך ויעודד מאשר פסיכולוג

לכן התחלתי עם העיקר שהוא - להתחבר לאנשים טובים ואיכותיים באמת.

חוץ מזה אל תדאגי יותר מידי הכל יהיה בסדר,

כל הכבוד לך על השפיות במצב שלך!

היה לי קשה לקרוא את זה כי גם אני חוויתי את זה
במשך 18 שנה לא שיתפתי אף אחד בזה ולא הבנתי עד כמה זה שרט אותי
עד היום כשמישהו מרים על את הקול יש בי פחד מסוים. כשמתחיל ריב עם ההורים יש לפעמים התקפי חרדה. תראי זה שאת עוברת מהבית זה מעולה
התקופה הזאת גרמה לי לפרוח ולהכיר את עצמי ואת החיים כאדם שעומד בפני עצמו בלי פחד או השפעות מההורים.
מה שכן, הוא עדיין אבא שלך וזה והזיכרונות ישארו לתמיד ולכן אני חושבת שמאוד חשוב שתלכי לטיפול פסיכולוגי כי שם תקבלי כלים להתמודד עם זה. מעבר לזה גם לשתף אנשים קרובים אליך זה גם דבר שמאוד מקל.
מעבר לזה תשארי חזקה ואם את ר=רוצה מישהי לשתף איתה אני פה אז תרגישי חופשי

גם אני סובל מאלימות מאבא שלי מגיל 4 בערך ואני בן 16 וזה נמשך עד עכשיו
אין לי כל-כך מה לעשות חוץ מזה שבגיל 18 אני תופס תרגליים שלי ועף מהבית ומנתק איתו קשר

שואל השאלה:
אתם כל כך מדהימים תודה ממש על כל העצות עזרתם לי מאוד.. מעריכה את התשובות הטובות שלכם ממש