בבקשה תקדישו דקה ותגידו מה אתם חושבים

אתה יודע, קצת קשה לי בלעדייך, קצת איבדתי עניין בהכל מאז שזה נגמר.
ושוב אני מרגישה אשמה, אם רק הייתי עושה הכל קצת אחרת, אולי היית פה עכשיו לידי.
ואני כל לילה חוזרת למיטה שלי, המקום הבטוח שלי אחרי שאתה הלכת.
וכל לילה מחדש אתה במחשבות שלי, בחלומות, לא נח לרגע, ולא רק בלילות אתה הולך איתי גם בימים.
כל שיר מזכיר לי רגע איתך, כל סיפור מתקשר אלייך, כל החיים שלי כבר נהיו חלק ממך.
וזה לא ברור, הרי בקושי הכרנו, בקושי נתת לי לראות מי אתה, ואתה עוד לא גילית עליי כלום, אבל ה3 ימים האלה, שהיינו ביחד, שמורים איתי עכשיו לעד.
ואני מנסה כל יום מחדש לשחרר ממך, מהכאב, כי זה בטח לא יקרה בנינו, שוב שום דבר לא מסדר לי, ומתוך הכאב הזה אני אלמד.
אני אלמד על עצמי, על כאב, על החיים, אני יודעת שזה יעבור לי, ועוד כמה חודשים אני אחשוב על זה וזה לא יעשה לי שום דבר בלב.
עוד כמה חודשים לא כל שיר שמתנגן יזכיר לי אותך,
ואני אחזור למיטה שלי , הפעם יהיה לי מקום בטוח שהוא לא המיטה שלי אם כמה שהיא טובה אליי, הפעם יהיה מישהו אמיתי, שלא ישחק איתי משחקים, ויהיה הוא , ואני אוכל להיות אני.
ואתה תמשיך בשלך, ואני כבר אסחף בתוך אהבה אחרת משלך.