בחברה שלי נהרגה בתאונת דרכים

לפני תשעה חודשים ואני לא מצליחה לשחרר.. אני יודעת שטוב לה עכשיו היא באה לאחותה בחלום.. לא משנה אבל אני אגואיסטית ולא מפסיקה לבכות וקשה לי וחרדית ודיכאון עד כדי אי יצאה מהמיטה ובכי והתקפים כל הזמן אני לא חיה קשה לי ככ אני רוצה למות אני רוצה למות וקשה לי שאני לא יכולה לעשות את זה אני מרגישה שאני תקועה פה .. ואני חותכת כל הזמן היה שלי הפכה לקרש חיתוך ואני לא יודעת ה לעשות עם החיים שלי אני בוכה ככ .. קשה לי