עד כמה זה מפגר לקעקע על עצמי את המילה eat.

מפגר זה לא קללה
וזה די מיותר

ממש.
אבל ממשש

*מפגר*

דווקא לא כל כך מפגר, זה דווקא נחמד
>אוכל זה החיים<

זה מוזר

שואל השאלה:
יש לי הפרעות אכילה אם מישהו לא הבין..

זה סתם מטומטם... מילא אם הייתה משמעות כאילו אם את כבר עושה קעקוע אז תעשי אחד עם משמעות.. לא נראה לי שכשתהיי בת 80 תרצי שיהיה לך קעקוע של eat

עריכה: עכשיו ראיתי על ההפרעות אכילה שלך-אם את מרגישה שיחזק אותך לראות את הקעקוע הזה אז תעשי

לכל אחד דברים מדברים אחרת. מה שידבר אלייך בצורה מסויימת לא ידבר אל משהו אחר. (אם אפשר להבין אותי)
אז אם את מרגישה שהמילה הזאת משמעותית בשבילך, לכי על זה

אוהבת.. - כל הקטע זה לחיות את הרגע, תעשי מה שבא לך, מה שנראה לך נכון עכשיו
מה שיהיה אחר כך ומה שיהיה בגיל 80 זה רק אלוהים יודע, אנחנו עושים דברים בשביל ליהנות באותו רגע ולהצטער עליהם אחר כך

זב לא ותקעקעי מה שבא לך!

פשוט אל
את כנראה בגיל ההתבגרות וזה גיל שאוכלים בו מלא
כשתגדלי את תצאי מזה.
חוץ מזה, נניח יהיה לך חבר ותשכבו, פתאום הוא יראה את הקעקוע, הוא יתחיל לחשוב עליך דברים שלא תרצי שהוא יחשוב...
ממש לא ממליץ

אהבתי את המסר, אך לקעקע את המילה eat זה פשוט מידי לדעתי. אני חושבת שכדאי לך לשבת על זה כמה זמן, לעלות רעיונות על הדף, לראות מה מחזק אותך בנושא ההפרעה הזו, לא רק מילים או משפטים, אלה גם סמלים, ציורים, אפילו שירים, כל דבר שיכול לסמל משהו שמחזק אותך בנושא הזה, משהו שכאשר תסתכלי על הקעקוע תגידי לעצמך 'אני גדולה. היו לי הפרעות אכילה ועברתי את זה, אני צריכה להיות גאה בעצמי'. מצידי תחשבי על הקעקוע במשך חודשים, אבל העיקר שתהיי בטוחה שזה עמוק, אישי שלך, ושיחזק אותך ולא יעשה לך טריגר מסוים.

שואל השאלה:
א. מי אמר שאני אגיע לגיל 80?
ב. אני רוצה לעשות את זה בשפה - (קישור)
ג. אני חושבת שאם יהיה לי חבר והוא יראה את זה זה לא יהיה אמור להיות ביג דיל כי הוא חבר שלי ואני אסמך עליו שיקבל אותי איך שאני..
ד. מי שלא עברה הפרעות אכילה לא תבין כי אי אפשר להגיד "את בגיל ההתבגרות וזה גיל שאוכלים בו הרבה - כשתגדלי את תצאי מזה."
כי גם שאני אצא מהתת משקל המחשבה של לאכול את זה או לא עדיין בראש המחשבה של כמה קלורייות אכלתי הרגע עדיין תהייה בראש..

לא קראתי את החלק של ההפרעות אכילה
סורי.