7 תשובות
יש מצב שזה כואב לה
תנסי להזהר כשאת אוכלת נקניקיות לידה
תנסי להזהר כשאת אוכלת נקניקיות לידה
אני ממש מצטערת לשמוע
לא שוכחים דבר כזה, מן הסתם שהיא נזכרת וכואב לה וכנראה היא לא אומרת
לא שוכחים דבר כזה, מן הסתם שהיא נזכרת וכואב לה וכנראה היא לא אומרת
יכול להיות שהיא נזכרת בזה לפעמים
ויכול להיות שהיא התגברה על הדרך בה הוא נפטר והיא לא חושבת על זה אלא רק עליו כי זה לא באמת משנה איך הוא נפטר:/
ויכול להיות שהיא התגברה על הדרך בה הוא נפטר והיא לא חושבת על זה אלא רק עליו כי זה לא באמת משנה איך הוא נפטר:/
אם עבר הרבה זמן, יש מצב שהיא התגברה על זה. אבל אם זה היה קורה לפני שנה, זה כנראה היה משפיע עליה מאוד. לדעתי כדאי לשאול אותה בשיחה רצינית
הי
אמא לעולם לא שוכחת, וכואבת עד סוף חייה.
עם הזמן היא לומדת לא להראות את זה החוצה.
אך הכאב תמיד קיים בליבה.
תנחומי, ושלא תדעו עוד צער.
אמא לעולם לא שוכחת, וכואבת עד סוף חייה.
עם הזמן היא לומדת לא להראות את זה החוצה.
אך הכאב תמיד קיים בליבה.
תנחומי, ושלא תדעו עוד צער.
מצטערת ממש.. לדעתי זה כן כואב וקשה לה, זה בטח מזכיר אותו.. יכול להיות שהיא מנסה שלא יראו את זה עליה
אני חושב שהיא בהחלט זוכרת אבל יש פה 2 אפשרויות,
אם את רואה שהיא נרתעת מזה ומראה סימנים ברורים שזה מזכרונות עבר את יכולה לדבר איתה על זה במידה שהיא מרגישה בנוח לחלוק, את מכירה אותה
ואם זה רק מחשבה שעלתה לך לגבי זה והיא לא מראה שום דבר אז כן יכול להיות שהיא שומרת את זה לעצמה ויהיה סתם חבל לקחת את הסיכון של להעלות את זה על הפרק לחינם. אני מניח שגם ככה יש לה אותך והיא ידעה להתגבר על זה ובכללי מי כבר יכול להבין אותה ככה לעומק, אפשר תמיד לגלות סימפתיה אבל זה לא יפתור את הבעיה ולכן טוב שאת שם בכללי בשבילה.
אם את רואה שהיא נרתעת מזה ומראה סימנים ברורים שזה מזכרונות עבר את יכולה לדבר איתה על זה במידה שהיא מרגישה בנוח לחלוק, את מכירה אותה
ואם זה רק מחשבה שעלתה לך לגבי זה והיא לא מראה שום דבר אז כן יכול להיות שהיא שומרת את זה לעצמה ויהיה סתם חבל לקחת את הסיכון של להעלות את זה על הפרק לחינם. אני מניח שגם ככה יש לה אותך והיא ידעה להתגבר על זה ובכללי מי כבר יכול להבין אותה ככה לעומק, אפשר תמיד לגלות סימפתיה אבל זה לא יפתור את הבעיה ולכן טוב שאת שם בכללי בשבילה.