אני צריכה התייעצות.

תדברי איתן, אל תשמרי לעצמך, תגידי להן איך את מרגישה בדיוק כמו שרשמת כאן. בטוחה שהן יבינו

תגידי להן שאת לא מבטיחה להיות 100 אחוז חיובית כי זה בלתי אפשרי, אבל שתשתדלי ליהנות ולהתלונן כמה שפחות.

שואל השאלה:
אוף אבל באמת שבדכ גם אם אני פסימית אני לא יותר מדי מתלוננת והן רואות את הדברים ממש שונה ממה שהם. אחותי אמרה שאני לא נותנת מעצמי כלום ושאני כל הזמן לא רוצה ללכת למקומות, ושאני כל הזמן שלילית, וכשאני לא מסכימה איתן הן אומרות "הנה עוד פעם את שלילית". אבל באמת שנגיד בבית, אני מסנה להכניס למדיח כמה שאפשר כי יש לי זיכרון קצר וקשב וריכוז, ואם אני מביאה לעצמי מים בארוחות אני כן שואלת מי רוצה גם ומביאה אם הם רוצים, והיום ואתמול כן הלכתי למקומות למרות שלא רציתי ולמרות שהיה לי קר, אבל הדוגמאות האלה לא טובות להן כי אני "מתלוננת יותר מדי" עלזה שקר לי וכו - שגם בקושי קורה. והן אומרות את זה אחרי שצילמתי את אחותי המוון עם המצלמה שלי כשלא רציתי. אז אני באמת לא יכולה להיות כל כך חיובית עם היחס הזה כי גם כשאני לא פסימית ובקושי מתלוננת בשבילן זה המון.