74 תשובות
מתחת ל80
15
פעם הייתי בוכה ביסודי על נכשל שקיבלתי נניח, כי חשבתי שאמא שלי תכעס עלי כל כך ותעניש אותי אבל היא ההפך הגמור מלעשות את זה, סיימתי להיות עצוב מדף נייר שלא שווה כלום, לא נותן לציונים להשפיע לי על המצב רוח
תלוי באיזה מקצוע.
אם אני אקבל 85 במתמטיקה אני אבכה מאושר (5 יח"ל). אם אני אקבל 85 בתנ"ך או היסטוריה אני ממש אתבאס... כל מקצוע והרף שלו.
נשמע מעצבן אני יודעת אבל כל ציון שהוא מתחת ל-90.
זה גורם לי להרגיש שהייתי מסוגלת ליותר ופיקששתי.
(חוץ ממתמטיקה שאני מודה גם על 80+)
אם אני מקבלת מתחת לשישים. למרות שלרוב אני מקבלת מתחת לשישים:/
מתחת לעובר:(
אז זה אומר שאצטרך לגשת שוב חחח
מתחת לשמונים כזה אבל בעקרון זה תלוי המקצוע
מתחת ל-80.
האמת שכל ציון שהוא לא המקסימום שלי, אם אני יודעת שאני יכולה להשיג יותר אז זה ממש מבאס להשיג ציון נמוך יותר.
חוץ מזה באופן כללי מתחת ל85, אלא אם כן זה מתמטיקה או כימיה ואז מתחת ל-97.


מינוס מי! מגיע לי...
אנונימית
מתחת ל85
HOH
70 ומטה
זה ממש תלוי באיזה הרגשה יצאתי מהמבחן.
אם הרגשתי שהלך לי מדהים ואני אקבל מתחת ל90 אני אתבאס, דוגרי.
אבל אם אני ארגיש היה קשה אני אתבאס רק מ75 ומטה
קיבלתי בבגרות באנגלית 99 וחצי....
זה כבר באמת כאב ^
ציונים זה לא מה שעושה אותי עצובה
למעט מקרים יוצאי דופן במקצוע מסויים
80-70
כאלו אחרי שאני משקיעה..
קיבלתי 0 פעם. שום ציון כבר לא יאכזב אותי xd
מתחת ל-80-90
80 ומטה, אבל קיבלתי מלא מתחת, אין מה לעשות, בית ספר זה קשה...
אנונימית
מתחת ל-80
זה תלוי במקצוע כי זה השיאים של עצמי נגיד מתמטיקה פחות מ 95 אני מבואסת
אנגלית פחות מ 85
תלוי, אם זה במתמטיקה אני אקפוץ מאושר רק מחמישים.
אם זה בספרות או היסטוריה, אין מצב לפחות מ- 95.
זה תלוי במקצוע וגם במבחנים ספציפיים, אם זה מבחן שממש חרשתי אליו והתבלבלתי במשהו שולי וירדו לי כמה נקודות אני ממש אתבאס ואכעס על עצמי כי משהו התפקשש וידעתי שאני יכולה יותר.
אבל בדרכ אני לא אהיה מרוצה מציון שהוא מתחת ל-80.
מתחת ל80.
מתחת ל70
זה תלוי
אני ממש מתעצבנת מ90 92 98 ו99
משום מה
אל תשפטו.. לא אני לא מאלה שאוף באסה קיבלתי ככה וככה
ה90 ו92 קשורים לסיפור אישי
ולקבל 2 או נקודה אחת פחות ממאה זה מבאס
כי כמעט יכולת.. אבל לא
אבל יש סיטואציות שזה לא יפריע לי
במתמטיקה קיבלתי נכשלל
מתחת ל70
בדרך כלל אני לא עצובה מציונים
אבל אם זה מבחן שחרשתי אליו שעות והרגשתי שהלך לי טוב ובסוף נכשל הייתי מתבאסת
70 ומטה
ואם זה מתמטיקה 85 ומטה
מתחת ל 90
למרות שכמעט כל המבחנים שלי מתחת ל 90 חח, היו לי מקסימום 5 מבחנים מעל 90 השנה..
אנונימית
כשאני ממש משקיעה?
מתחת לשמונים
כשאני לא משקיעה, כמו ברוב הפעמים
אין ציון כזה
אני רגילה לציונים אפסיים
בכל המקצועות זה מתחת לשמונים
למרות שבמתמטיקה כשאני מקבלת בסביבות השבעים אני ממש שמחה
בתכלס שום ציון
ציון זה רק מספר
99 כי זה רק נקודה 1 מ100 מה הבעיה לתת נקודה 1+ בשביל שבדף יהיה כתוב 100 ):?
אנונימי
80 ומטה
אני מסכימה שזה דף נייר עם ציון שלא בהכרח מייצג את הידע שלי, אבל ממש חשוב לי להצליח ולהגיד לציונים גבוהים כי יש לי שאיפות שדי דורשות מצוינות. להורים שלי לא מזיז מבחנים וציונים, אבל אני חושבת שלהתבאס מציון שהוא מתחת ל80 זה לא קטנוני, זה מאתגר ומביא אותך לרצות תמיד לשפר, אולי רק במקרה שלי.
מתחת ל90
שום ציון
לא ממש מזיז לי
אנונימית
מתחת ל75 חוץ ממתמטיקה שזה מעובר חח
זה ממש תלוי
אם אני אקבל 60 במתמטיקה אני אהיה ממש גאה בעצמי!
אבל אם אקבל 60 בעברית או הסטוריה או תנך או דברים כאלה שהם יותר כתיבה ושפה והבנה.. אני מה זה אתבאס
אני לא עצובה מציון
תאמת
לא ממש אכפת לי אני כבר מבין שכל המבחנים המטופשים האלה לא משקפים אותי ואת הידע שלי לא אכפת לי מכמה אני אקבל
65 נראה לי
תלוי איזה מקצוע
פעם קיבלתי 2
זה משפיל כבר כאילו.. תנו 0
תלוי במקצוע, אם הוא קל או קשה. אה, ו99 תמיד מעצבן כי זה כל כך קרוב, אבל נראה לי שקיבלתי את זה רק פעם או פעמיים בחיים במבחן
מתחת ל90 ממש מבאס
חוץ ממתמטיקה שאני מתרגשת שאני מקבלת 80 חחח
זה תלוי אם הרגשתי שהלך לי ממש טוב במבחן וקיבלתי 75 ומטה זה יבאס אותי
אם לא למדתי בכלל וארגיש שהלך לי גרוע אז לא יבאס אותי גם אם אקבל אפס
אף ציון חיחי
אני אסביר למה








כי אני תמיד מקבלת מתחת לעשרים:(
שום ציון
ציון בבגרות גורם לי לאי חשק בכלל ללמוד
אבל אני כבר לא עצובה מדברים עצובים
זה ממש תלוי במקצוע
אבל לרוב זה מתחת ל80
ולפעמים אפילו אם זה מתחת ל90
אבל אני לא מהילדים המתנשאין האלה שכל החיים שלהם קיבלו 99 ובכו
השתפרתי כל כך בלימודים השנה ברמה שאני מקבלת ברוב המקצועות שלי חוץ משתיים מעל שמונים ובשאר המקצועות שלי מ90 ומעלה
וזה מאכזב אותי כשאני מקבלת פחות מ80 כי אני יודעת שיכולתי יותר
מתחת ל 70
כל עוד זה מעל 55 ולא נכשלתי אני מרוצה
אני מקבלת כל כך הרבה 0 שכלום כבר לא יכול להפתיע אותי
מתחת ל85 מבאס אותי...
אבל זה כאילו רק ציון, אז צריך לשמור על פרופורציות..
שום ציון, אם היום אעשה מבחנים ויהיו עליהם ציונים - גם הציון הנמוך ביותר לא יהפוך אותי לאדם עצוב... זאת החלטה שלי אם להיות מאושר וזה לא תלוי ציונים
תלוי במקצוע, במתמטיקה/פיזיקה אני בסדר עם 85+, כל השאר 90+
כל מקצוע פחות מ85 למעט מתמטיקה שאני רוצה לא פחות מ90
פחות מ80
תלוי- נגיד בהיסטוריה אני גרועה רצח אז הרף במבחנים הוא מעל 80
אבל אני במתמט 5 יחל י"א (אני בכיתה י' אבל עושה של י"א) והרף שם הוא לקבל במבחנים מעל 90 (חוץ ממבחן אחד שהלך חרא)
מתחת ל80 אני קצת מתבאסת אבל לא נותנת לזה להשפיע יותר מידי, פשוט אני יודעת שיכולתי ליותר
במתמטיקה פחות מ95 (אני ב3 יחל)
באנגלית פחות מ70 (5 יחל)
בכל השאר מ80 ומטה
מתחת ל90
כשאני מקבלת מתחת ל90.
לרוב זה לא קורה, אבל כשזה קורה אני מרגישה כאילו נכשלתי...
(אני יודעת שזה נשמע תינוקי להתבכיין על זה אבל אין לי חיים חוץ מלימודים ואם אני חורשת ומקבלת ציון שלא אהבתי בהתאם לחרישה זה מבאס).
EA
עצובה? בעיקרון מתחת ל90
אני לא רוצה להיות בכיינית או מתנשאת, אני כבר כמעט תמיד מקבלת מתחת ל90 וכל פעם מחדש זה מראה לי כמה הדרדרתי בהכל וזה גורם לי להיות עצובה
באותו הנושא: