תשובה אחת
הורדוס שלט כמלך יהודה בחסות רומא, ואילו שלטון הנציבים הוא למעשה שלטונה הישיר של האימפריה הרומית בארץ.

לכן בימי הורדוס היתה עצמאות פוליטית מסוימת לממלכה היהודית.
הארץ בימיו נהנתה ממצב כלכלי טוב יותר כי הוא יזם מפעלי בניה גדולים, וכן בגלל שמשמעות העצמאות היא שכספי המיסים הושקעו כאן. בימי הנציבים הלכו הכספים לקופת האימפריה שהשקיעה אותו ברחבי האימפריה ע"פ העדפותיה. בנוסף, הנציבים היו מרוויחים לא מעט מהמס, ולכן הם הגדילו אותו באכזריות ורוששו את העם, וזה אחת הסיבות למרד בסוף.
מבחינה צבאית הורדוס החזיק צבא של שכירים זרים ויהודים נאמנים, ובימי הנציבים כבר ישבו כאן חילות מצב רומים.
גם ההיבט הדתי היה טוב יותר בימיו. למרות שהורדוס עצמו לא היה דתי במיוחד הוא השקיע המון במיזמים דתיים כמו המקדש כדי שהציבור יאהב אותו. בימי הנציבים הפכה הדת הרומית לדת הרשמית, וגם אם האימפריה לא רדפה עדיין יהודים היא לא ראתה עניין מיוחד להשקיע ביהדות.

ממליץ לך שלא להסתפק בידע הכללי שלי ולחפש ספר בנושא..