בבקשה בבקשה בבקשה תגידו לי מה אתם חושבים, אפילו שזה קצת ארוך.

כמה סיבובים אני יכולה לעשות?
אתם מנסים אותי,אני יודעת.
ללכת לפה,ללכת לשם,אה ושוב פעם לחזור.
לא,בטח לא בקטע רע.
אני גרמתי את זה לעצמי.
גרמתי לעצמי להסתובב,ושוב ללכת ולחזור.
גרמתי לעצמי להרגיש לבד?
אמ אני לא הכי בטוחה בעולם בכלום.
בטח לא באנשים. אנשים באים והולכים,כמוני.
חוזרים אחרי שנה או עוזבים לגמרי.
בסדר,זה דיי ברור לא? אני רק בן אדם.
בן אדם לא מקובל במיוחד.
בן אדם שמתמודד עם דברים.
זה בסדר,התרגלתי לחיות עם הבעיות שלי שמחזיקות אותי בצורה לא ממש ברורה.
אפשר לומר שלא ברורה בכלל.
אה,וכמה אני יכולה להחזיק? בטח שנה שנתיים עד שאני אקרוס לגמרי. (וזה הכל אולי)
ולומר לעצמי שאני צריכה שהכל יעצור.
שאנשים יעצרו,שהחיים שלי רגע יישארו בצורה טובה אחת.שהבעיות שלי יעצרו.שאני יעצור.
אה,וגם שהגוף שלי ייפול.הוא בכל מיקרה מרגיש לי זר.
איבדתי שליטה,איבדתי את עצמי.איבדתי כל מחשבה אחת טובה על העולם הזה.
כי כן,לרגע יהיה לי טוב כנראה,ואז בערב זה ייעלם.
ואני לא עומדת בשום דבר קטן שאני מציוה לעצמי בכל מקרה.
ולא,אני לא מקשיבה לעצמי באמת.
ואחרים ימשיכו להכחיש את הדברים הכי קשים שלי.
אה,ולהתנחם בעובדה שהם לא היו שם באותו רגע בדיוק.
אוקיי.