בבקשה תנסו לעזור לי

למה מהכיתה בקושי דיברו איתי החופש והזמינו אותי ונפגשו איתי? למה אין לי חבורה משלי? למה כשאומרים לילה טוב בסטורי ומתייגים חברים קרובים אני לא נמצאת שם?ושילדים מהכיתה מתייגים בתמונות שהם מעלים אני לא מתוייגת?
אני ילדה רגילה כמו כולם נפתחת לכולם וזה מרגיש כאילו אין לי מספיק חברים. אני בכיתה ז' וממש רציתי להיות מקובלת השנה. אני לא מהבנות האלו שרודפים אחריהן ושרוצים להיות חברים שלה. אני זאת שצריכה לרדוף אחרי אחרים. אין לי ביטחון עצמי. אני רוצה שיהיו חברים שלי. עוד מעט הטיול השנתי ולא יהיה לי עם מי להיות בחדר. מה עושים? התייאשתי כבר.
כן מדברים איתי, כן יש לי חברות אבל אני לא בחבורה שלהן אני מוצאת את עצמי לבד לפעמים.
אני נראת טוב אני צוחקת אני מאוד חברותית (לא בקטע של להשוויץ).