6 תשובות
לדעתי לוותר על החיים שלך כי ההורים שלך לא מבינים אותך או כי מסננים אותך זו החלטה פזיזה וטיפשית. לכולנו יש תקופות קשות, לא צריך בגלל תקופה כזו לוותר על הכל. יש מצב שאחרי שהתקופה הזו תעבור תגיע תקופה הרבה יותר טובה, תני לזה הזדמנות.
תני לחיים הזדמנות, לכולנו יש תקופות קשות, ואם קשה זה לא הסוף
, כל החיים עוד לפניך והעתיד עוד יאיר לך פנים
. אני מבינה את הקושי בחיים שלך, ואת הלחץ אבל, מול קשיים צריך להתחזק ולמצוא עומק גדול יותר בנפש ובתודעה, והלחצים והמחשבות האובדניות צריכים טיפול מסודר לטובתך. אולי במעבר למקום אחר ולסביבה תומכת יותר ייטב לך.
לעולם לא מאוחר מדי. את יכולה לקום ולבנות חיים שלמים בבחירה אישית שלך, הכל תלוי ברצון שלך.
אל תוותרי על החיים, כי זו מתנה אחת גדולה.
לא סתם יש לך זיכרונות שאת רוצה לשמור ולא לשכוח. הכול זה תקופות בחיים, יש את הטובות ויש את הרעות, קורה לכול אחד, את צריכה לדעת איך להתמודד איתן ולהוציא מהן את הטוב ביותר.
וכמובן אם את צריכה לדבר, יודעת לאן לפנות;)
. אני מבינה את הקושי בחיים שלך, ואת הלחץ אבל, מול קשיים צריך להתחזק ולמצוא עומק גדול יותר בנפש ובתודעה, והלחצים והמחשבות האובדניות צריכים טיפול מסודר לטובתך. אולי במעבר למקום אחר ולסביבה תומכת יותר ייטב לך.
לעולם לא מאוחר מדי. את יכולה לקום ולבנות חיים שלמים בבחירה אישית שלך, הכל תלוי ברצון שלך.
אל תוותרי על החיים, כי זו מתנה אחת גדולה.
לא סתם יש לך זיכרונות שאת רוצה לשמור ולא לשכוח. הכול זה תקופות בחיים, יש את הטובות ויש את הרעות, קורה לכול אחד, את צריכה לדעת איך להתמודד איתן ולהוציא מהן את הטוב ביותר.
וכמובן אם את צריכה לדבר, יודעת לאן לפנות;)
אל תוותרי בגלל מקרים קשים, תילחמי עד שתצליחי להתגבר על זה
היי k_i,
אני שומעת במה שכתבת שאת מרגישה חוויה קשה של חוסר אונים וחוסר שליטה מול דברים שהיית רוצה שיקרו בחיים ואולי גם מול דברים שקרו...
ואם אני מצליחה להבין נכון, נראה שיש מן קונפליקט מצד אחד את מתארת שאת מרגישה לא מובנת ודחויה באופן שמשאיר אותך בבדידות כואבת ומצד שני, את מתארת פער שאת בוחרת לשמור בין פנים לחוץ, בוחרת לא להראות לאנשים את כל מיני הצדדים שבך... אולי כי, כמו שכתבת, חלקם לא ידועים גם לך, ואולי כי יש צדדים שאת חוששת להראות... ונשמע שהקונפליקט הזה יוצר מתח בין הרצון שיראו אותך לבין הרצון להסתתר ואולי המתח הזה הוא חלק מתחושת השיתוק שאת מתארת...
ואני מבינה שזה יוצר מצוקה עצומה, שמתישה אותך, שגורמת לך לחשוב שהמוות הוא הפיתרון היחידי האפשרי, אולי מתוך התקווה שזה מה שיאפשר למחוק את הזיכרונות ולפתוח דף חדש...
אבל המוות, הוא צעד ממנו אין דרך חזרה... ואני חושבת שיש בך קול שמבין את זה, שיש בך קול שמבקש להתגלות ולהראות את הצד בתוכך שבמצוקה כדי לגייס עזרה ולשמור עליך מפני צעד שכזה... וזה קול חשוב ובריא בתוכך, שאפשר לגייס אותו להתמודדות אל מול המצוקה הזו...
אבל זו באמת התמודדות שלא כדאי להיות בה לבד... לכן אני רוצה להזמין אותך לבוא לדבר איתנו באתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו ניתן להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים.
הצ'אט שלנו פעיל כל ערב (חוץ מימי שישי) בין תשע לחצות. לצערי הערב אנחנו סגורים בגלל החג, אבל נחדש פעילות במוצ"ש. אני מאוד מאוד דואגת לך ואשמח אם נוכל להיות לך כתובת ומקור תמיכה. אם תרצי, נחכה לך ב- http://www.sahar.org.il
שלך,
מתנדבת סה"ר
אני שומעת במה שכתבת שאת מרגישה חוויה קשה של חוסר אונים וחוסר שליטה מול דברים שהיית רוצה שיקרו בחיים ואולי גם מול דברים שקרו...
ואם אני מצליחה להבין נכון, נראה שיש מן קונפליקט מצד אחד את מתארת שאת מרגישה לא מובנת ודחויה באופן שמשאיר אותך בבדידות כואבת ומצד שני, את מתארת פער שאת בוחרת לשמור בין פנים לחוץ, בוחרת לא להראות לאנשים את כל מיני הצדדים שבך... אולי כי, כמו שכתבת, חלקם לא ידועים גם לך, ואולי כי יש צדדים שאת חוששת להראות... ונשמע שהקונפליקט הזה יוצר מתח בין הרצון שיראו אותך לבין הרצון להסתתר ואולי המתח הזה הוא חלק מתחושת השיתוק שאת מתארת...
ואני מבינה שזה יוצר מצוקה עצומה, שמתישה אותך, שגורמת לך לחשוב שהמוות הוא הפיתרון היחידי האפשרי, אולי מתוך התקווה שזה מה שיאפשר למחוק את הזיכרונות ולפתוח דף חדש...
אבל המוות, הוא צעד ממנו אין דרך חזרה... ואני חושבת שיש בך קול שמבין את זה, שיש בך קול שמבקש להתגלות ולהראות את הצד בתוכך שבמצוקה כדי לגייס עזרה ולשמור עליך מפני צעד שכזה... וזה קול חשוב ובריא בתוכך, שאפשר לגייס אותו להתמודדות אל מול המצוקה הזו...
אבל זו באמת התמודדות שלא כדאי להיות בה לבד... לכן אני רוצה להזמין אותך לבוא לדבר איתנו באתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו ניתן להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים.
הצ'אט שלנו פעיל כל ערב (חוץ מימי שישי) בין תשע לחצות. לצערי הערב אנחנו סגורים בגלל החג, אבל נחדש פעילות במוצ"ש. אני מאוד מאוד דואגת לך ואשמח אם נוכל להיות לך כתובת ומקור תמיכה. אם תרצי, נחכה לך ב- http://www.sahar.org.il
שלך,
מתנדבת סה"ר
אל תעשי את זה יש הרבה למה לחיות!
באותו הנושא: