איך אתם מתמודדים עם הידיעה שכשאתם חוגגים מימונה

זה עצוב.:(

הייתי מזמין אותם אם הייתי מכיר...

יש אשכנזים ממורמרים שעדיין אוכלים קניידלך

אפשר להביא מפולטות לילדים חולים, וזה קורה הרבה

כל אחד שמח בחלקו.
אני שמחה שלא אחת מהם. אבל כן, זה עצוב.

אני לא חוגגת מימונה
אבל, זה בהחלט עצוב
אבל אין לנו כל כך מה לעשות עם זה..
כל אחד והגורל שלו
ולא, אני לא אומרת את זה בקטע רע
אני פשוט אומרת מה שיש
ושצריך להעריך מה שיש לנו

אם מימונה זה הדבר שאוכלים בצק
אז אני חולה על זה אבל לא יודעת

א. לא חוגגת
ב. בזמן שאת אוכלת יש אנשים רעבים באפריקה

יואוו מה זה קשורר.
למה אם לא נחגוג כל החוליי סרטן פתאום יבריאו?

נשבעת שואלת השאלה היא אשכנזייה שרוצה להיות במימונה

מה הקשר בין זה לזה?

סוו, אז בואו לא נהנה בחיים ונאכל עלים יאלה אני מחכה לכם שם בגונגל כדי לגור שם

באמת שאין קשר, מה זאת השנאה הזאת למימונה xd
וקניידלך זה ממש טעים אין לי בעיה לאכול את זה ברגיל.

אפשר להגיד את זה על כל דבר,
איך את מתמודדת עם הידיעה שבזמן שאת שואלת שאלות בסטיפס יש ילדים שנטבחים ברוסיה?
כמו שאמרו מעליי, כל אחד צריך להיות שמח בחלקו ובחיים שיש לו, זה שלא יחגגו מימונה זה לא אומר שחולי הסרטן יבריאו.

את יכולה לומר את זה על כל דבר בתכלס

עצוב אבל מה הקשר למימונה? זה יכול להיות נכון לגבי כל דבר בחיים. אז מה את רוצה שכל היום נבכה ולא נעשה כלום?

אני לא חוגגת מימונה, אני לא אוכלת כי אני בולמית, אני על 3 כדורים שונים, ואני בקושי יוצאת מהמיטה ביום יום.
אני לא חושבת שהם רוצים להיות כמוני אז.

אין אין תמיד האשכנזים יהיו ממורמרים במימונה ויתחילו להפיל האשמות לא קשורות לחיים כל מה שההית צריכה לעשות זה לדאןג שיהיו לך כמה חברות מרוקאיות ואז לא ההית מתמרמרת ככה עם השאלה הזאת

בדיוק כמו שאני מתמודדת עם זה שכשאני עושה כל דבר אחר יש ילדים חולי סרטן כאלה. אה ואני לא חוגגת מימונה, לא מצאתי חברים מרוקאים:(

בדיוק איך שאני מתמודדת עם אשכנזים שרק רוצים לבוא למימונה

שואל השאלה:
אני מרוקאית ולא חוגגת מימונה לצערי

לא הבנתי מה הקשר בין הדברים, אני לא חוגג את המימונה אבל מה את רוצה? שאנשים לא יחגגו כלום כי יש כאלה שחולים? ולא יאכלו כלום כי יש כאלה שרעבים? ולא יקנו כלום כי יש כאלה שעניים? ולא יחיו כי יש כאלה שמתים?!

יש אנשים שרעים להם בעולם אבל זה לא סיבה למה להפסיק להיות שמחים בגלל זה
זה לא אשמת של אף אחד
חוץ מזה זה לא שזה יעזור להם

אני מצטערת אבל זה ממש דבילי.
כל פעם שאני שמחה וחוגגת אני חייבת לחשוב על אנשים אחרים שסובלים ולא התמזל מזלם? למה לי להעציב את עצמי בכוח ובכוונה? דיי כבר.

לא הבנתי למה זה קשור, גם יש ילדים מורעבים בזמן שאת אוכלת להנאתך.
סרטן היא בהחלט מחלה נוראית ועצובה, אבל אם לא נחגוג זה לא יגרום להם להבריא.

איך את מתמודדת עם הידיעה שכשאת כותבת שאלה כזו בסטיפס יש ילדים שנלחמים על החים שלהם והיו רוצים להיות כמוך בסטיפס?

איך את מתומדדת עם זה שבזמן שיצאת עם חברות מישהו מבוגר הלך לעולמו?
שבזמן שרשמת את זה ילד מת מרעב אי שם בעולם?
בואי, יש דברים שהם לא באשמתנו ואנחנו לא שולטים בהם, זה שיש מחלות רוע ועצב בעולם ימנעו ממנו לשמוח ולחגוג? להפך נשמח ונחגוג ונודה לאלוהים על כך שאנחנו בסדר ויש לנו כל מה שאנחנו צריכים
את המרמור האשכנזי שלך תשמרי לעצמך זה שאת לא חוגגת מימונה לא אומר שאחרים לא יחגגו

איך אתם מתמודדים עם העובדה שאתם אשכנזים? יקנאים עושים מימונה עם קניידלך וגפילטה