5 תשובות
בגלל שהם כפויי טובה. אני בא בדיכאון לבית ספר בגלל שהם פשוט *** נמאס לי לשתוק כבר שנים, נותן את הנשמה וזאת התודה שלהם.
תודה בכל זאת.
תודה בכל זאת.
תודה. יחס גורר יחס.
תודה על העזרה אבל הם כל היום מקללים ומאיימים. אני כל הזמן בא והכי נחמד אליהם והתודה שלהם זה קללות ואיומים וזה מתחיל לשגע. נמאס לי לפחד לבוא לכיתה. את עדיין חושבת שאני צריך להמשיך להיות נחמד?
כי הם פשוט ***.
אתן לך מספר דוגמאות:
המורה אמרה לנו לבוא לקייטנה בחופש ולהתנדב. ילד אחד החליט להתגרות בי שאני צריך לבוא, הוא עשה את זה בגלל שהוא כעס שהוא צריך לבוא בחופש. הוא שאל כל יום 40 פעמים לפחות במשך שבוע אם אני בא בחופש ואמרתי לו שכן. חמש דקות לפני שיצאנו לחופש הוא שוב שאל וביקשתי בנימוס שיפסיק ולא עניתי לו על השאלה. מאז הוא עשה לי שם את הגיהינום והתחיל לקלל ולאיים עלי. התעלמתי ממנו ואז הוא עוד בא לבקש ממנו טובות אחרי שהוא משפיל אותי מול כולם.
ילד אחר סתם התחשק לו להתחיל לרדת עלי סתם ככה ועוד היינו חברים ממש טובים. בחיי שלא עשיתי להם כלום כי אין לי סיבה לפגוע הם פשוט אגואיסטים. הייתי שם לכל צרה שלהם - הלוותי כסף, חיכיתי איתם 4 שעות אחרי הלימודים, ייעצתי להם, עזרתי להם בשיעורים והייתי שם תמיד בשבילם. פתאום סתם ככה הם מתנהגים אליי בצורה כזאת מגעילה. חשבתי פשוט להיות עם המעטים שהם חברים אמיתיים ועם השאר פשוט לא להתייחס. נמאס לי לבוא עצבני לבית ספר ולהשתדל לא לבכות. נמאס לי להבריז מפעילויות חברתיות ואז להתווכח עם המורה ולהסביר מה קרה (אני אומר לך את האמת בלי תירוצים) חשבתי פשוט לא לשים עליהם מכל בחינה. אבל אם זה באמת לא בסדר אז אני לא אעשה את זה...
עריכה: כמובן שיש עוד עשרות דוגמאות אבל סתם כתבתי מה שעלה לראש
אתן לך מספר דוגמאות:
המורה אמרה לנו לבוא לקייטנה בחופש ולהתנדב. ילד אחד החליט להתגרות בי שאני צריך לבוא, הוא עשה את זה בגלל שהוא כעס שהוא צריך לבוא בחופש. הוא שאל כל יום 40 פעמים לפחות במשך שבוע אם אני בא בחופש ואמרתי לו שכן. חמש דקות לפני שיצאנו לחופש הוא שוב שאל וביקשתי בנימוס שיפסיק ולא עניתי לו על השאלה. מאז הוא עשה לי שם את הגיהינום והתחיל לקלל ולאיים עלי. התעלמתי ממנו ואז הוא עוד בא לבקש ממנו טובות אחרי שהוא משפיל אותי מול כולם.
ילד אחר סתם התחשק לו להתחיל לרדת עלי סתם ככה ועוד היינו חברים ממש טובים. בחיי שלא עשיתי להם כלום כי אין לי סיבה לפגוע הם פשוט אגואיסטים. הייתי שם לכל צרה שלהם - הלוותי כסף, חיכיתי איתם 4 שעות אחרי הלימודים, ייעצתי להם, עזרתי להם בשיעורים והייתי שם תמיד בשבילם. פתאום סתם ככה הם מתנהגים אליי בצורה כזאת מגעילה. חשבתי פשוט להיות עם המעטים שהם חברים אמיתיים ועם השאר פשוט לא להתייחס. נמאס לי לבוא עצבני לבית ספר ולהשתדל לא לבכות. נמאס לי להבריז מפעילויות חברתיות ואז להתווכח עם המורה ולהסביר מה קרה (אני אומר לך את האמת בלי תירוצים) חשבתי פשוט לא לשים עליהם מכל בחינה. אבל אם זה באמת לא בסדר אז אני לא אעשה את זה...
עריכה: כמובן שיש עוד עשרות דוגמאות אבל סתם כתבתי מה שעלה לראש
זה בדיוק מה שאני הולך לעשות. תודה רבה לך ממש עזרת לי! :)
באותו הנושא: