אבא שלי אמר לי לפני תקופה מסיומת בעדינות כזה שאם הייתה לו אפשרות לבחור לא להמשיך את החיים האלו הוא היה בוחר כביכולבמוות.

יש לו מחלה דיי נדירה באופן רציני וזה ויש לו אחוזי נכות והוא לוקח תרופה ממש יקרה , וזה בא בזה שכל שבוע הוא עושה זריקה ולפי מה שהבנתי זה חומר דיי כואב והכל.. הוא אוהב את המשפחה ויש לנו חיים טובים , טיסות מסעדות באמת ישלי כל מה שאני רוצה אבל אני זוכרת שכאלו באותו יום שהוא אמר אתזה זה כאלו שבר אותי זה שבר לי כזה את כל הבועה שכביכול חייתי בה .. ובכיתי בלי סוף כאלו אני מרגישה עכשיו ממש ממש זבל של בת שלא שמתי לב שהוא אשכרה סובל והיה מעדיף למות .. אני אוהבת אותו הכי בעולם הוא הדבר הכי חשוב לי הוא חכם וטוב לב ופשוט הוא הכל בשבילי אבל אני כאלו ככ מרגישה רע שהייתי אנוכית ואשכרה פאקינג לא שמתי לב שהוא סובל.. ושרע לו ..(פתאום נזכרתי בזה פשוט ) ואני באמת לאדעת מה אני יכולה לעשות אני מנסה להיות הבת הכי טובה בעולם אבל אני מרגישה ככ אנוכית שלא שמתי לב ולא התייחסתי לזה שהוא סובל , גם לכם היה פעם הרגשה כזו? ..