אני היחידה שצוחקת שאני בהלם או עצובה? למשל שהכלב שלי קיבל מכה צחקתי אבל ממש נבהלתי וזה לא שאני שמחה שהוא קיבל מכה.

גם אני ככה

יש בזה משהו מצחיק, פעם אחת כשחברה שלי נפלה פשוט צחקתי עליה למרות שאחרי זה כאב לה אבל לא שמחתי שהיא נפלה. ועזרתי לה לקום
אכן מבינה אותך אז xd

זה לפעמים התגובה שמובכים

כן, לפעמים קורה..

זאת הדרך שלך להתמודדות עם המצב
חברה שלי צחקה כשסיפרו לה שסבתא שלה נפטרה, וזה לא שהיא שמחה זאת פשוט הדרך שלה להתמודד עם זה

לפעמים אני צוחק כשאין סיבה לצחוק כי זאת הצורה שלי להתמודד עם מצבים לפעמים, אנשים שואלים למה אני צוחק ולא מבינים חח

למיטב זכרוני, בפסיכואנליזה זה נקרא 'תגובה מאגית': כשתינוק חסר-ישע נקלע למצב ביש, אין הוא יכול לעשות דבר; לכן הוא בוכה, צוחק, או פשוט מחייך. כך הוא חושב שהוא משפר את המצב. עם זאת, התגובות הללו ממשיכות גם מעבר לינקות - אף על ערש דוי ניתן לראותן - והמקרה שלך בהחלט עשוי להיות דוגמה להן.

שואל השאלה:
זה רע או טוב?

אינני חושב שאפשר לאפיין את זה כטוב או רע באופן מובהק. מצד אחד, זה עשוי להקל עליך (אם גם באופן לא-מודע); מצד שני, כמובן, הסביבה עשויה שלא לראות בעין יפה את הצחוק שלך בעתים שלא לגמרי הולמים אותו