מתי אתם יותר עצובים-

באף אחד מהם

בשניהם..

אני עצובה תמיד בלי קשר אליהם

ביום השואה, כי זאת ההיסטוריה של המשפחה שלי וביום הזה אני חושבת על כל הזוועות שעברו היהודים אז וזה פשוט מזעזע אותי וקורע לי את הנשמה

אבל גם יום הזיכרון מעציב אותי, במיוחד כי הכרתי חייל שמת במהלך פעולה צבאית

הזיכרון.. לא יכולה ממש להסביר.

בשניהם אלו אנשים שהקריבו את החיים שלהם כדי שנחיה פה

איאפשר לבחור אחד מבין שניהם, כי הם שניהם חשובים ויש לכבד אותם בכל צורה.

לא אוהבת להשוות אבל ביום הזיכרון.
זה נשמע דבר נורא להגיד וכנראה אקבל מינוסים אבל בנוסף לאבל של יום השואה ליום הזיכרון מתווספת הידיעה שזה לא נגמר, חיילים ממשיכים להיפגע ופיגועים ממשיכים לקרות... ואין לדעת מה יקרה.
ובכללי אח שלי חייל קרבי וזה מאוד מקשה על היום.

הזיכרון נראלי

בשניהם, עכשיו, מתי שרע לי, מתי שרע לאחרים...

ביום השואה אני יותר מזועזעת מאשר עצובה.
ויום הזיכרון זה נטו עצוב וכואב... אני מעדיפה את יום הזיכרון כי אני יכולה ממש להיסחף עם הסיפורים ולהשתתף בצערן של המשפחות, סיפורים של יום השואה אני לצערי לא מסוגלת בכלל להריח מרחוק.
זה מחריד: (

יום השואה
בגלל שסבא וסבתא שלי ניצולים
אני רואה אותם גם כל יום אז אני ממש מחוברת עליהם
והסיפורים שלהם ממש קשים
בדיוק לפני שנה נסעתי למקום ברומניה שבוא סבא שלי שהיה בן עשר ראה את אבא שלו נרצח לא מול עיניים וזה היה בדיוק ביום הולדת הולדת שלו
והיה לי כל כך קשה לראות את סבא שלי באותו רגע

יום הזכרון
כי המשפחה של אמא שלי היא משפחה שכולה בגלל שדוד שלי נספה במלחמת יום כיפור והוא מוזכר באנדרטה השכונתית שלנו. אף פעם לא הכרתי אותו