משהו שכתבתי על יום השואה, אשמח אם תגידו לי מה אתם חושבים

כמו בכל שנה מזכירים מספר- שש מליון ,
שש מליון חפי פשע שלקחו חלק מהפצע הגדול של כולנו, אותם שש מליון שלא שרדו, שש מליון שלא נמצאים כאן בגלל מפלצות ארורים, שש מליון שלא יחזרו אלינו, שש מליון שכל בוקר התעוררו באי ידיעה אם הם יתעוררו מחר, שש מליון שיום יום קיוו לצאת מהסבל הזה כי לקוות זה הדבר היחיד שנשאר להאחז בו, שש מליון שציפו לעתיד טוב יותר, שבו הכל טוב ויש אהבת חינם אחד לשני, שש מליון שקיוו והתפללו שלא יהיה רעב, סבל, רוע, עבדות, גזענות בעולם שלנו. שש מליון שרק רצו לחיות חיים מאושרים.
אנחנו האנשים שמזכירים את אותם שש מליון, אנחנו העתיד של אותם שש מליון, התקווה של אותם שש מליון לעתיד טוב יותר ואנחנו גם אותם האנשים שמאכזבים אותם. אנחנו האנשים שעומדים בצפירה ומכבדים את עברה של המדינה, שבאים לטקס בשכונה, עבודה, בית ספר, תנועת נוער. אנחנו האנשים שצריכים להעריך ולכבד! שחייבים להעריך ולכבד! אבל אנחנו אותם האנשים שמכבדים ל24 שעות ואחרכ ממשיכים בחיים, מתעלמים מהקשיים הנוכחים שאותם שש מליון היו צריכים לסבול ורק התחננו לצאת מהסבל, מהגזענות מהרעב מהמחלות מהעוני.
ואנחנו אותם האנשים שלא עושים עם זה כלום, שכל כך עצובים על אותם שש המיליון שנפלו אבל לא מסתכלים על העתיד, על התיקון ועל השינוי שאפשר לעשות, אותם האנשים שאומרים "לומדים מהעבר ומסתכלים על העתיד" ואותם האנשים שלא מיישמים את המשפט, רק אומרים, אז מה יום של השואה שווה אם בשאר הימים אנחנו לא מסוגלים להנציח ולמלא את רצון אותם שש מליון, את הרצון לחיים טובים יותר אם אנחנו אותם האנשים לא מסתכלים על העתיד .