10 תשובות
שואל השאלה:
אני יודעת שאנשים לא אוהבים כששמים חלק מהשאלה בתגובות אבל יש מגבלת תווים -_-
אנשים לא מבינים, אנשים לא רואים.
אנשים לא מתייחסים, אנשים לא מתעניינים.
אנשים לא דואגים, אנשים לא מנסים.
אנשים לא מרחמים, אנשים לא פורשים.
אנשים לא חושבים.
אנשים הם טיפשים.
היא סיימה את השיר וחזרה לנשום. החדר חזר לדממה הכמעט מוחלטת, בה רק תקתוקי השעון נותרים מהדהדים בחלל, את התו האחרון לא עזב את ראשה, נואש להמשיך להדהד במוחה ולהזכיר לה שהשיר לעולם לא יגמר, רק ינוח. הוא לנצח ישמר בלבבותיהם של מעריצי הפסנתרנית האנונימית והנה, היא שוב מול הפסנתר, חוזרת ומנגנת מחדש את השיר העליז ומלא התקווה שרק היא מכירה את מילותיו, אך את צלילו מכירים אלפים.
אין הם צריכים לדעת את כוונת המשורר, שכן לא לשם כך התחילה להפיצו מלכתחילה.
אנשים בוכים היו מאז ומעולם עניין שבשגרה, אך כאשר סיבת הבכי היא המנגינה העליה שליוותה את חייה למשך תקופה כה ארוכה, כאשר התקווה המנצנצת בעיניהם נחשפת לאחר ההלם הקצר הנגרם בסוף השיר, אז היא נזכרת שאנושיות עדיין קיימת איפשהו, והיא תוכל לשוב ולהתעורר ולמלא את הריק שנגרם במשך השנים.
מחיאות הכפיים משכיחות ממנה את המילים לזמן קצר, וזה מספיק.
פניה אינם נראים מאחורי המסכה, זו השומר על פרטיותה. אך אין אדם בקהל שאינו שומע את הנשימות הכבדות ומשיכות האף הרועמות הבוקעות מאחוריה.
לא משנה כמה פעמים תנגן את השיר, היא תאבד את נשימתה ברגע האמת. עיניה יתערפלו מהדמעות הזולגות, גופה המתוח יתמלא בזיעה שתגרום לא לא פעם לצינון לאחר הופעה בערב חורפי.
הפחד יתפוגג רק במהלך מחיאות הכפיים, ולאחר שתרד מהבמה, יתחלף בקרירות האופיינית לה.
הפסנתרנית האנונימית התפרסמה מאוד בתקופה האחרונה, אך למזלה הצליחה לשמות על פרטיותה לעת עתה.
למזלה ולצערה, פרט אחד בגופה מאפשר לקהל לזהות אותה כאותה נגנית מסתורית. שיערה הג'ינג'י השופע, שהיווה כקללה למשך כל ילדותה.
אך הוא גם המתנה הכי גדולה שקיבלה בחייה.
אני יודעת שאנשים לא אוהבים כששמים חלק מהשאלה בתגובות אבל יש מגבלת תווים -_-
אנשים לא מבינים, אנשים לא רואים.
אנשים לא מתייחסים, אנשים לא מתעניינים.
אנשים לא דואגים, אנשים לא מנסים.
אנשים לא מרחמים, אנשים לא פורשים.
אנשים לא חושבים.
אנשים הם טיפשים.
היא סיימה את השיר וחזרה לנשום. החדר חזר לדממה הכמעט מוחלטת, בה רק תקתוקי השעון נותרים מהדהדים בחלל, את התו האחרון לא עזב את ראשה, נואש להמשיך להדהד במוחה ולהזכיר לה שהשיר לעולם לא יגמר, רק ינוח. הוא לנצח ישמר בלבבותיהם של מעריצי הפסנתרנית האנונימית והנה, היא שוב מול הפסנתר, חוזרת ומנגנת מחדש את השיר העליז ומלא התקווה שרק היא מכירה את מילותיו, אך את צלילו מכירים אלפים.
אין הם צריכים לדעת את כוונת המשורר, שכן לא לשם כך התחילה להפיצו מלכתחילה.
אנשים בוכים היו מאז ומעולם עניין שבשגרה, אך כאשר סיבת הבכי היא המנגינה העליה שליוותה את חייה למשך תקופה כה ארוכה, כאשר התקווה המנצנצת בעיניהם נחשפת לאחר ההלם הקצר הנגרם בסוף השיר, אז היא נזכרת שאנושיות עדיין קיימת איפשהו, והיא תוכל לשוב ולהתעורר ולמלא את הריק שנגרם במשך השנים.
מחיאות הכפיים משכיחות ממנה את המילים לזמן קצר, וזה מספיק.
פניה אינם נראים מאחורי המסכה, זו השומר על פרטיותה. אך אין אדם בקהל שאינו שומע את הנשימות הכבדות ומשיכות האף הרועמות הבוקעות מאחוריה.
לא משנה כמה פעמים תנגן את השיר, היא תאבד את נשימתה ברגע האמת. עיניה יתערפלו מהדמעות הזולגות, גופה המתוח יתמלא בזיעה שתגרום לא לא פעם לצינון לאחר הופעה בערב חורפי.
הפחד יתפוגג רק במהלך מחיאות הכפיים, ולאחר שתרד מהבמה, יתחלף בקרירות האופיינית לה.
הפסנתרנית האנונימית התפרסמה מאוד בתקופה האחרונה, אך למזלה הצליחה לשמות על פרטיותה לעת עתה.
למזלה ולצערה, פרט אחד בגופה מאפשר לקהל לזהות אותה כאותה נגנית מסתורית. שיערה הג'ינג'י השופע, שהיווה כקללה למשך כל ילדותה.
אך הוא גם המתנה הכי גדולה שקיבלה בחייה.
ואו, הכתיבה שלך מדהימה! לא יכולתי להפסיק לקרוא, את כותבת בצורה ממש מרגשת ויפה, וגם מיקצועית וגבוהה.
אני אנסה לענות על השאלות
שם לדמות- הלן, רוז
צבעים- סגול ואפור
- כן הייתי ממשיכה לקרוא
-10. בשיא הכנות.
את כישרון (:
אני אנסה לענות על השאלות
שם לדמות- הלן, רוז
צבעים- סגול ואפור
- כן הייתי ממשיכה לקרוא
-10. בשיא הכנות.
את כישרון (:
אני חושבת שזו התחלה ממש נחמדה.
לא יודעת למה אני נותנת לה את השם מדליין. אולי כי אני מכירה גינגית כזו.
הצבעים העיקריים שהרגשתי זה אדום וכתום. צבעים של תעוזה ואמץ. ככה מרגישה לי הדמות הזאת.
יש לך יד טובה. אני בכללי אוהבת לקרוא רומניים יותר, ונגיד אם זה היה קטע מרומן אז זה סוחף.
הדמות גרמת לה להישמע מאוד מעניינת.
לא יודעת למה אני נותנת לה את השם מדליין. אולי כי אני מכירה גינגית כזו.
הצבעים העיקריים שהרגשתי זה אדום וכתום. צבעים של תעוזה ואמץ. ככה מרגישה לי הדמות הזאת.
יש לך יד טובה. אני בכללי אוהבת לקרוא רומניים יותר, ונגיד אם זה היה קטע מרומן אז זה סוחף.
הדמות גרמת לה להישמע מאוד מעניינת.
שואל השאלה:
לעזאזל טלפון, כשהעברתי את זה מהמחברת לא שמתי לב שמתקן השגיאות שינה לי בערך כל מילה שנייה ד-ד אוף! זה כל כך מעצבן לעבור על זה ולגלות מילה לא נכונה ומשפט שנראה לי לא הגיוני שכתבתי בכלל.
תודה רבה לכן על הביקורות, זה עוזר :)
הצלחתי להעביר בערך את הכיוון שרציתי דרך הקטע הקצר הזה, זה נחמד ^_^ תודה שהגבתן :)
לעזאזל טלפון, כשהעברתי את זה מהמחברת לא שמתי לב שמתקן השגיאות שינה לי בערך כל מילה שנייה ד-ד אוף! זה כל כך מעצבן לעבור על זה ולגלות מילה לא נכונה ומשפט שנראה לי לא הגיוני שכתבתי בכלל.
תודה רבה לכן על הביקורות, זה עוזר :)
הצלחתי להעביר בערך את הכיוון שרציתי דרך הקטע הקצר הזה, זה נחמד ^_^ תודה שהגבתן :)
וואו. פשוט וואו.
שם- אנה
צבעים- אין לי מושג מה התכוונת..
הקטע משך את העין ויש סיכוי די גבוה שהייתי ממשיכה למרות שאני בדרך כלל לא קוראת, אבל אני כן מבינה בכתיבה וכאלה.
רמת עיניין- אם 9, זה בשבילי דמדומים הספר הראשון, בינתיים זה 7-8, אם יהיה גם איזשהו סיפור אהבה, זה כבר יגיע ל9 אני מאמינה.. (וואי עכשיו ממש עלה לי החשק לקרוא את זה)
רעיונות- להוסיף סיפור אהבה שבו היא פוגשת מישהו מהקהל שאהב את הסגנון שלה.
רמת ניסוח- אם 10 זה ג'יי קיי רולינג, אז לך הייתי נותנת 8 כי היא פשוט מוסיפה יותר תיאורים, את עשית את זה, אבל לא מספיק.. כבר אתן דוגמא למקום שעשית את זה ולדעתי את צריכה לעשות את זה יותר, פשוט הטקסט לא מול העיניים.
ותשמעי שאת פשוט מוכשרת ברמות! ציפיתי לקרוא סיפור ברמה נמוכה מאוד ופתאום קיבלתי את זה, זה כל כך לא צפוי ואת פאקינג בת 14! הייתי אומרת שנערה בת 22 כתבה את זה.. באמת שקראתי ספרים בחיים שלי שלדעתי רמת הכתיבה שלהם והרעיון הכללי, לא נפלו ממנו.
שם- אנה
צבעים- אין לי מושג מה התכוונת..
הקטע משך את העין ויש סיכוי די גבוה שהייתי ממשיכה למרות שאני בדרך כלל לא קוראת, אבל אני כן מבינה בכתיבה וכאלה.
רמת עיניין- אם 9, זה בשבילי דמדומים הספר הראשון, בינתיים זה 7-8, אם יהיה גם איזשהו סיפור אהבה, זה כבר יגיע ל9 אני מאמינה.. (וואי עכשיו ממש עלה לי החשק לקרוא את זה)
רעיונות- להוסיף סיפור אהבה שבו היא פוגשת מישהו מהקהל שאהב את הסגנון שלה.
רמת ניסוח- אם 10 זה ג'יי קיי רולינג, אז לך הייתי נותנת 8 כי היא פשוט מוסיפה יותר תיאורים, את עשית את זה, אבל לא מספיק.. כבר אתן דוגמא למקום שעשית את זה ולדעתי את צריכה לעשות את זה יותר, פשוט הטקסט לא מול העיניים.
ותשמעי שאת פשוט מוכשרת ברמות! ציפיתי לקרוא סיפור ברמה נמוכה מאוד ופתאום קיבלתי את זה, זה כל כך לא צפוי ואת פאקינג בת 14! הייתי אומרת שנערה בת 22 כתבה את זה.. באמת שקראתי ספרים בחיים שלי שלדעתי רמת הכתיבה שלהם והרעיון הכללי, לא נפלו ממנו.
"שתגרום אף לא פעם לצינון לאחר הופעה בערב חורפי"- זה מה שהתכוונתי כשאמרתי תיאור.. תוסיפי יותר כאלה..
שואל השאלה:
כשאמרתי צבעים התכוונתי שאם את חושבת על הקטע שקראת, איזה צבעים את מקשרת לסיפור.
בדרך כלל אנשים נותנים לצבעים משמעות, נגיד יש כאלו שרואים אדום כמו פחד, אפור כמו בדידות, צהוב כמו תקווה, ורוד כמו אושר... דברים כאלו.
אני ניסיתי לשדר 2-3 צבעים ספציפיים בסיפור הזה כי הרעיון התבסס על תמונות שחברה שלי נתנה לי, ואלי היו הצבעים ששלטו בתמונות האלו ועזרו לי לחשוב על הרעיון.
אם קשה לך להתאים צבעים סתם ככה לסיפור, אז נניח שהיית צריכה להתאים כריכה לסיפור הזה, מה היו הצבעים ששולטים בה? (זה מה שאני עושה כשאני לא מצליחה לחשוב על צבעים שמתאימים)
כשאמרתי צבעים התכוונתי שאם את חושבת על הקטע שקראת, איזה צבעים את מקשרת לסיפור.
בדרך כלל אנשים נותנים לצבעים משמעות, נגיד יש כאלו שרואים אדום כמו פחד, אפור כמו בדידות, צהוב כמו תקווה, ורוד כמו אושר... דברים כאלו.
אני ניסיתי לשדר 2-3 צבעים ספציפיים בסיפור הזה כי הרעיון התבסס על תמונות שחברה שלי נתנה לי, ואלי היו הצבעים ששלטו בתמונות האלו ועזרו לי לחשוב על הרעיון.
אם קשה לך להתאים צבעים סתם ככה לסיפור, אז נניח שהיית צריכה להתאים כריכה לסיפור הזה, מה היו הצבעים ששולטים בה? (זה מה שאני עושה כשאני לא מצליחה לחשוב על צבעים שמתאימים)
-השם שלה הוא הדר
-כחול, סגול וצהוב
-לא בטוחה.
-9. אני מתחברת מאוד למוזיקה.
עשית לי חשק להופיע מול אנשים, למרות שגם אני ממש מתביישת.
בטוחה שחברה שלך תאהב את זה
הכי חשוב שאת אוהבת
-כחול, סגול וצהוב
-לא בטוחה.
-9. אני מתחברת מאוד למוזיקה.
עשית לי חשק להופיע מול אנשים, למרות שגם אני ממש מתביישת.
בטוחה שחברה שלך תאהב את זה
הכי חשוב שאת אוהבת
ואו כל הכבוד, את ממש מוכשרת. אפילו אני אהבתי ואני משתעממת מכל דבר חח
:
- מה לדעתכם השם של הדמות הראשית? רוז
- לאיזה צבעים אתם יכולים לקשר את הסיפור? שחור, לבן, שקוף (דמעות)
- הקטע הראשון משך את העין? אם הייתם קוראים רק אותו, הוא ספציפית היה גורם לכם לרצות לקרוא את כל הסיפור? כן, מאוד מאוד אהבתי. כתוב היטב
- תדרגו את העניין שלכם בסיפור מ1-10, ותהיו כנים. אם אתם לא בטוחים, אז תגידו את זה. 9
- יש לכם רעיונות לשיפור של משהו פה? לדעתי זה מושלם ככה
- ניסוחים, שגיאות כתיב, רעיונות כלליים? נופ
- תדרגו את רמת הניסוח שלי מ1-10. 10
- מי שיכול, אשמח לביקורת כנה.
:
- מה לדעתכם השם של הדמות הראשית? רוז
- לאיזה צבעים אתם יכולים לקשר את הסיפור? שחור, לבן, שקוף (דמעות)
- הקטע הראשון משך את העין? אם הייתם קוראים רק אותו, הוא ספציפית היה גורם לכם לרצות לקרוא את כל הסיפור? כן, מאוד מאוד אהבתי. כתוב היטב
- תדרגו את העניין שלכם בסיפור מ1-10, ותהיו כנים. אם אתם לא בטוחים, אז תגידו את זה. 9
- יש לכם רעיונות לשיפור של משהו פה? לדעתי זה מושלם ככה
- ניסוחים, שגיאות כתיב, רעיונות כלליים? נופ
- תדרגו את רמת הניסוח שלי מ1-10. 10
- מי שיכול, אשמח לביקורת כנה.
הייתי נותנת את הצבעים שחור, לבן, ואפור.. ועשית לי חשק לכתוב עוד ספר.. בגיל בת מצווה כתבתי ספר מסויים שאחרי זה ההורים שלי הוציאו לאור (אבל הוא לא למכירה) ואני יכולה להגיד שהרמה שכתבת בה פה, הרבה יותר גבוהה ממה שאני כתבתי בשלי.. אפילו שהייתי שנתיים מתחתיך אבל בכל זאת..