מי כאן מתמודד/התמודד עם דיכאון או חרדות..? איך זה עבר לכם

אני (חרדות) וזה עוד לא עבר../:

אני. כדורים טיפול פסיכיאטרי והמון כח רצון מבחינתי..

דכאון, סימתי את התכנית האהובה עלי והבנתי שזהו.. אין יותר.
סבלתי שבוע ככה אבל זה עבר עם הזמן.

היה לי, אבל התגברתי על זה דרך מציאת ייעוד חדש שמילא לי את החיים ונתן לי משמעות.

אני בדיכאון (מאובחן ) מספטמבר 2016 ורק לאחרונה אני מתחילה לצאת ממנו
התחלתי לקחת אחריות על החיים שלי, לסלוח באמת למי שפגע בי, למצוא את הטוב בכל דבר ולעבור הלאה
הבנתי שיש משקעים מהעבר שלא עיבדתי ותיקנתי את זה, סלחתי לעצמי, העפתי אנשים רעים מהחיים שלי והתקרבתי לאנשים טובים מחיי. התחלתי גם לקרוא המון ספרים על פסיכולוגיה שעוזרים לי
העצה הכי גדולה שלי היא למצוא את המקור ולפתור משם, ולא תמיד הוא ברור (אצלי בעיקר זה היה בגלל אנשים שליליים, טראומת ילדות, יחסים לא בריאים עם ההורים והסיום של הבית ספר בהתחשב בעובדה שגם אז והיום אין לי מושג אם אתגייס והחיים של כולם ממשיכים כאילו כלום)
לגבי החרדות מה שמאוד עזר לי היה לפרק אותם ולהראות לעצמי כמה לא הגיוניות הן נשמעות
אני עוד בתהליך הזה והתחלתי להתנדב עכשיו עד שאתגייס (אם) וזה בהחלט ממלא את זה שהייתי 9 חודשים בבית ( במיטה רוב הזמן)
הייתי במצבים נוראיים ויצאתי מזה ויש תקווה, אני מקווה שהכל יסתדר לכולם 3>

מתמודדת עם דיכאון וחרדות, עוד לא הצלחתי לצאת מזה.

אני, עם שניהם.
זה לא עבר ולא נראלי שזה יעבור בזמן הקרוב.. לא נשארו בי כוחות להילחם אני פשוט מבלה את היום שלי במיטה
נראה מה יקרה בהמשך

דיכאון. לא מסוגלת להתמודד עם זה

לכי לפסיכולוג, זה כל כך עוזר! לפחות לי

דיכאון וחרדות
אני מנסה לצאת מזה בכוחות עצמי לבינתיים הולך סביר